Page 221 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 221

‫‪Pg: 221 - 7-Front 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬כב | שיעור גודל האתרוג רכז‬

                                                       ‫סימ‪ ‬תרמח‬

          ‫סעיף כב‬

‫שיעור גודל האתרוג‬

‫כתוב בתורה 'פרי עץ הדר'‪ ,‬ולמדו חכמינותמד מלשון זה‪ ,‬שצריך שיהיה‬
‫פרי גמור‪ ,‬ולכן אין יכול ליקח אתרוג קטן שרק עתה התחיל לגדול‪ ,‬כי‬
‫אין עליו שם 'פרי'‪ ,‬אלא צריך שיגדל כל כך שיהיה ראוי ליתן עליו שם‬

                ‫פרי גמורתמה‪ .‬ונחלקו במשנה בשיעורו‪ ,‬וכמו שיתבאר‪.‬‬

‫במשנה )דף ל"ד ע"ב( 'שיעור אתרוג הקטן‪ ,‬רבי מאיר אומר כאגוז‪ ,‬רבי‬
‫יהודה אומר כביצה‪ ,‬ובגדול‪ ,‬כדי שיאחז שנים בידיו‪ ,‬דברי ר' יהודה‪ ,‬ורבי‬

                                    ‫יוסי אומר‪ ,‬אפילו אחד בשתי ידיו'‪.‬‬

‫ופסקו הפוסקיםתמו שהשיעור לגבי הקטן עד כביצה‪ ,‬דכיון שרוב‬
‫אתרוגים אין סוף גידולם פחות מכביצה‪ ,‬ולכן אם אין בו כביצה הרי‬
‫עדיין לא נגמר פריו‪ ,‬אבל אם יש בו שיעור כביצה‪ ,‬הרי הוא כשר אפילו‬
‫הוא עדיין בוסר‪ ,‬דהיינו שלא נגמר עדיין גידולו‪ ,‬והיה גדול יותר אם‬
‫לא היו קוצצים אותו מן האילן‪ ,‬דמכל מקום כיון שיש הרבה אתרוגים‬

     ‫שאינם גדילים יותר ממנו‪ ,‬הרי זה פרי חשוב ונקרא גמר פריתמז‪.‬‬

‫ולענין אתרוג הגדול פסקו הפוסקים שאין לו שיעור‪ ,‬ואפילו אם צריך‬
                                  ‫להביאו מורכב על כתיפו מרוב גדלו‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫שיהיה מינכר לקיחתו וכמו שאמרו לגבי‬               ‫הוא מוכר יותר בזול מישראל‪ ,‬ג‪ ‬כא‪ ‬א‪ ‬יש‬
‫פלפלי‪ ,‬ולכ‪ ‬צרי‪ ‬שיעור כביצה‪ ,‬וכ‪ ‬כתב‬           ‫לנו סיבה להקדי‪ ‬את העכו"‪ ‬כדי שיהיה לנו‬
‫הרא"ש )פרק ג' סימ‪ ‬ט"ו(‪) ,‬והנה בבכורי יעקב ס"ק‬   ‫מזומ‪ ‬המצות בעת שנצטר‪ ‬לה‪ ,‬כי אפילו‬
                                                 ‫שעכשיו יש לנו אתרוגי‪ ‬ג‪ ‬מישראל‪ ,‬אבל מי‬
‫נ"א הביא סברא זו והקשה על זה‪ ,‬דכיו‪ ‬שמשמע בגמרא‬  ‫יודע מה יהיה בשנה הבא‪ ,‬וא‪ ‬יזלזלו בו לא‬
‫ששלשה פלפלי‪ ‬היה נחשב מינכר לקיחתו‪ ,‬והוא פחות‬    ‫יביא כלל‪ ,‬לכ‪ ‬יש כא‪ ‬סיבה נכונה לקנות‬
‫מכביצה‪ ,‬ויש לומר שכיו‪ ‬שהוא שלשה בבת אחת הרי‬
                                                                                    ‫אצל‪ ‬מעט‪.‬‬
‫מינכר הלקיחה‪ ,‬משא"כ בדבר אחד קט‪ ,(‬ופלא‬
‫שהפוסקי‪ ‬לא הזכירו טע‪ ‬התוס'‪ ,‬רק הטע‪‬‬                                 ‫תמד‪ .‬סוכה ד‪ ‬ל"א ע"ב‪.‬‬

             ‫שאינו נחשב לפרי‪ ,‬וכמו שנתבאר‪.‬‬       ‫תמה‪ .‬הנה טע‪ ‬זה נתבאר בגמרא ש‪ ,‬וכ‪‬‬
                                                 ‫הביאו הפוסקי‪ ,‬בשו"ת חת‪ ‬סופר )חלק‬
‫תמו‪ .‬כ‪ ‬פסקו הרי"‪) ‬ד‪ ‬י"ח ע"א(‪ ,‬והרמב"‪) ‬פרק‬    ‫או"ח סימ‪ ‬קפ"א(‪ ,‬ובשו"ת בית שלמה )חלק א' או"ח‬
‫ז' מהלכות לולב הלכה ח'(‪ ,‬והרא"ש )פרק ג'‬          ‫סימ‪ ‬ר"ז(‪ ,‬ובשו"ע התניא )סעי‪ ‬כ"ט( כתב כ‪‬‬
                                                 ‫להדיא‪ ,‬וכ‪ ‬בביאור הלכה )ד"ה פסול(‪ .‬אבל התוס'‬
  ‫סימ‪ ‬כ"ד(‪ ,‬והובא בב"י‪ ,‬וכ‪ ‬פסק בטור ושו"ע‪.‬‬     ‫)ד‪ ‬ל' ע"א ד"ה משו‪ (‬כתבו טע‪ ‬אחר‪ ,‬שצרי‪‬‬

‫תמז‪ .‬הוא לשו‪ ‬שו"ע התניא )סעי‪ ‬כ"ט(‪ ,‬והוא‬
‫מדברי התוס' )ד‪ ‬ל"א ע"א ד"ה שיעור( עיי"ש‪.‬‬
   216   217   218   219   220   221   222   223   224   225   226