Page 218 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 218
Pg: 218 - 7-Back 21-06-16 רכד
דיני האתרוג |
סימ תרמח
]ג[ אתרוג תימני ,כבר הוזכר לשבח בספרי כמה פוסקיתכד שה בחזקת אינ
מורכבי ,ויש שפקפקו בה כיו שאי לה מי כלל וה משוני בתוכ משאר
האתרוגיתכה ,אול לעני מעשה כתבו הפוסקי להכשירתכו ,וכ היו גדולי
ישראל שלקחו את האתרוג למצוהתכז ,ובזמנינו צרי שיהא לה כתב הכשר
שה מהמסורת הנכו ולא הורכבותכח.
]ד[ אתרוג חזו איש )ז הלפרי(תכט ,כאשר הגיע מר החזו איש זי"ע לאר
ישראל התחיל לחפש אחר אתרוגי שה אינ מורכבי ,ובשנת תרצ"ה כששהה
מי חיי
היה לו אתרוג תימני ,והל אל החזו"א להראות מכל מקו צרי השגחה על זה ,כי כבר יד אחרי
לו את האתרוג ,ובדקו וענה לו שהאתרוג כשר,
ממשמשי ש ,ולכ בודאי אי לסמו בלא כתב הכשר(.
)מסורת האתרוג פרק כ"ט(.
תכד .כ הוא בספר אב ספיר )חלק ב' בית עד פרק
תכז .מר הגרי"ז מבריסק זצ"ל היה לוקח את ח'( שהזכיר את אתרוגי תימ אחר שחזר
האתרוג בי שאר האתרוגי ,וכ היה ממסעו לאר תימ ,שממחרת יו הכיפורי
משיב לשואלי שיכולי ליקחו למצוה ,וכ מביאי השמשי שקי מלאי אתרוגי
הג"ר איסר זלמ מעלצער זצ"ל היה מהדר ליקח גדולי מהודרי המובאי מפרדסי ההרי ש,
אתרוג תימני ,כ העיד עליו תלמידו בשו"ת עיי ש ,וזמ רב לאחר שעלו מאר תימ לאר
רבבות אפרי) חלק ח' סימ רנ"ה( שכ עשה בשנת ישראל העלו מאות המיני ונטעו בכמה
תש"י ,והיה גדול מאוד ,וכ הג"ר יחזקאל
אבראמסקי זצ"ל בספר פניני רבינו יחזקאל מקומות באר ישראל בשנות תש"ט תש"י.
הביא מכתב בחודש תמוז שנת תשט"ז שביקש
תכה .בספר מועדי וזמני) חלק ב' סימ קי"ח
שישלחו לו אתרוג תימני. הערה ב'( פקפק הרבה על האתרוג התימני
כיו שאי בה מי כלל ,וכ בשו"ת תשובות
תכח .בספר בארות יצחק על פסקי מהרי" והנהגות )חלק א' סימ שפ"ב( כתב שבתימ אי
)הלכות לולב עמוד ר"כ( כתב שבזמנינו באר ספק שכשר כי כ הוא לה במסורת ,אבל לדיד
ישראל יש שמרכיבי את האתרוג התימני,
לפיכ צרי ליזהר לחקור ולדרוש ,וליקח רק המהדרי נהגו בעוד אתרוגי ,עיי ש.
מאיש נאמ ,עיי"ש ,וכ בספר מועדי וזמני
)ש סו הערה ב'( כתב 'שבזמנינו ג ה' התחכמו' תכו .עיי שו"ת פאת שד) סימ ס"ב אות ד'( במה
ר"ל ורבי מה מרכיבי ,וצרי להשיג מיחידי שהחזיק בחזקת אתרוגי תימ במקור
שנאמני בלי פקפוק שז שלה טהור שלא שאינ מורכבי ,אול אחר שהביאו אות
הרכיבו מעול .'ולכ יש ליקח רק מהמקומות לאר ישראל יש מה שהרכיבו אות ,ולכ
שידוע שלא הרכיבו ושמרו את האתרוג מהרכבה, צרי ליקח רק ממקו שידוע שלא הרכיבו
וה' ז קורח' וכ' ז ר' יודא אברה 'וכ' ז זקס' אות ,וכ מר החזו איש אמר לתלמידיו שאינו
מורכב ,אול לעצמו לא נטלו כלל אפילו כדי
ויש עוד זני ש בחזקת אינ מורכבי. לנענע בו ,וכ בשנת תשי"ד כאשר שאלו אחד
מתלמידיו על כשרות האתרוג התימני ענה,
תכט .כל עניני אתרוגי חזו איש העתקתי בקצרה 'וואס קע אי טוא ,א אתרוג איז ער ,או קיי
מספר מסורת האתרוג )פרק י"ז י"ח( ,ועיי מורכב איז ער נישט' ,וכ השיב לתלמידו אחר
ש באריכות כל פרטי העני בדקדוק נפלא ,וכא שלא היה יכול להשיג אתרוג מז חזו איש ורק
