Page 223 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 223

‫‪Pg: 223 - 7-Back 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬כב | שיעור גודל האתרוג רכט‬

                                                       ‫סימ‪ ‬תרמח‬

                                                       ‫אתרוג שהיה בו שיעור ונצטמק‬

‫קלו‪ .‬וכ‪ ‬לכתחילה יש לפסולתנג אתרוג שחסר בו שיעורו אפילו שכבר היה לו‬
‫שיעורו ונתמעט אחר כ‪ ,‬ולכ‪ ‬א‪ ‬האתרוג בשיעור מצומצ‪ ,‬והוא עומד‬
‫כמה ימי‪ ‬לפני החג‪ ,‬יש לידע שבכל יו‪ ‬האתרוג מתמעט כשיעור ‪ 1.5‬גר‪‬תנד‪,‬‬
‫ולכ‪ ‬יש ליזהר שיהיה גדול מעט יותר מהשיעור כדי שבעת שיגיע ימי החג‬

                                                         ‫יעמוד על השיעור הנכו‪.‬‬

                                                                    ‫שיעור אתרוג הגדול‬

‫קלז‪ .‬אתרוג הגדול אי‪ ‬לו שיעור‪ ,‬ואפילו שהוא גדול כל כ‪ ‬שצרי‪ ‬לאחזו בשני‬
    ‫ידיו‪ ,‬ואפילו שצרי‪ ‬ליטלו על כתפו מרוב גדלותנה‪ ,‬הרי הוא כשרתנו‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫מי‪ ‬קוד‪ ‬זמ‪ ‬בישול‪ ,‬ולכ‪ ‬ה‪ ‬מלאי‪ ‬מי‪‬‬             ‫שיעור כביצה‪ ,‬הלא תראה שאי‪ ‬עיקר הטע‪‬‬
‫ומאבדי‪ ‬את משקל‪ ‬מיו‪ ‬ליו‪ ,‬וכ‪ ‬הוא ברוב‬           ‫מחמת גמר פרי‪ ,‬כי כבר היה גדול מלפניו וכבר‬
‫האתרוגי‪ ‬הבאי‪ ‬מאר‪ ‬ישראל‪ ,‬אבל באות‪‬‬               ‫נגמר פריו בעתו‪ ,‬ועכ"ז עדיי‪ ‬יש שיעור לאתרוג‬
‫האתרוגי‪ ‬שגדלי‪ ‬על ההרי‪ ‬ולא בפרדסי‪ ‬שאי‪‬‬          ‫מטע‪ ‬אחר‪ ,‬כ‪ ‬הוכיח בבכורי יעקב )ס"ק נ"א(‪,‬‬
‫משקי‪ ‬אות‪ ‬כל כ‪ ‬הרבה מי‪ ,‬אינ‪ ‬מאבדי‪‬‬             ‫ומזה נראה סמ‪ ‬על מה שנוהגי‪ ‬להחמיר‬
                                                   ‫לשיעור הגדול‪ ,‬וכ‪ ‬החזו‪ ‬איש )עוקצי‪ ‬סימ‪ ‬ג' אות‬
 ‫כל כ‪ ‬את משקל‪ ,‬כ‪ ‬שמעתי מבעלי הוראה‪.‬‬             ‫ז' סוד"ה ושיעור( כתב שיש להחמיר ג‪ ‬באתרוג‪,‬‬

‫תנה‪ .‬כ‪ ‬הוא בגמרא )ד‪ ‬ל"ו ע"ב(‪ ,‬וכ‪ ‬פסק הר"‪‬‬                ‫)אבל לא נחית לסברת החת"ס בסימ‪ ‬קפ"א(‪.‬‬
‫)ד‪ ‬י"ח ע"א ד"ה מתני'(‪ ,‬והרמב"‪) ‬ש‪,(‬‬
‫והובא בב"י‪ ,‬וכ‪ ‬פסקו שאר הפוסקי‪ ,‬שו"ע‬             ‫תנג‪ .‬בפרי מגדי‪) ‬א"א סו‪ ‬הסימ‪ (‬נסתפק בזה‪,‬‬
                                                   ‫ונשאר בצ"ע‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ .‬והנה לפי הטע‪‬‬
          ‫התניא )סעי‪ ‬כ"ט(‪ ,‬ומשנ"ב )ס"ק ס"ח(‪.‬‬      ‫שכתבו הפוסקי‪ ‬שא‪ ‬אינו כשיעור כביצה עדיי‪‬‬
                                                   ‫אי‪ ‬עליו ש‪ ‬פרי‪ ,‬לכאורה יש להכשיר אתרוג‬
‫תנו‪ .‬כ‪ ‬הוא מעיקר הדי‪ ,‬אבל לעני‪ ‬מעשה אי‪‬‬         ‫שהיה בו כשיעורו ונצטמק‪ ,‬כי כבר היה עליו ש‪‬‬
‫ראוי להרכיבו על כתפו בשעה שיוצא בו‪,‬‬                ‫פרי‪ ,‬אול‪ ‬לטע‪ ‬התוס' שצרי‪ ‬שיהיה מינכר‬
‫והוא מדוייק מלשו‪ ‬שו"ע התניא )סעי‪ ‬כ"ט(‬            ‫לקיחתה‪ ,‬וכ‪ ‬לטע‪ ‬שכתב הב"ח שיש בזה פסול‬
‫שכתב 'שהוא גדול כל כ‪ ‬שהוא ניטל על‬                 ‫הדר‪ ,‬יש לפסול אפילו א‪ ‬הוא נצטמק אחר כ‪,‬‬
‫הכת‪ ,'‬היינו שהוא שיעור בגודל האתרוג שיכול‬         ‫וכ‪ ‬כתב בחיי אד‪) ‬כלל קנ"א סעי‪ ‬ט"ז( ובבכורי‬
‫ליטלו על כתפו מרוב גדלו‪ ,‬אבל לא שאכ‪ ‬נותנו‬         ‫יעקב )ס"ק נ"א( שא‪ ‬אי‪ ‬לו אלא אתרוג שנצטמק‬
‫על כתפו‪ ,‬וכ‪ ‬כתב בשפת אמת על הגמרא )ש‪(‬‬            ‫ואי‪ ‬לו כשיעור‪ ,‬יטלו בלא ברכה‪ ,‬והובא בביאור‬
‫על מה שאמרו חכמי‪ ‬לרבי עקיבא שבא לבית‬              ‫הלכה )ד"ה פסול(‪ .‬אבל בחזו‪ ‬איש )סימ‪ ‬קמ"ח אות‬
‫הכנסת ואתרוגו על כתפו‪ ,‬שאי‪ ‬זה הדר‪ ,‬היינו‬          ‫ב'( תמה על המחמירי‪ ‬משו‪ ‬הדר‪ ,‬דמנ"ל‬
‫שאינו הידור ליקחו על כתפו‪ ,‬כי הידור מצוה‬           ‫לחדש דבר זה‪ ,‬ולכ‪ ‬הסיק שא‪ ‬נצטמק לפחות‬
‫הוא לאחוז בידו‪) .‬ולעני‪ ‬א‪ ‬יכול לצאת בו כשהוא‬
                                                                       ‫מכביצה כשר ומברכי‪ ‬עליו‪.‬‬
‫נושאו על כתפו‪ ,‬כתב בהגהת יעב"‪ ‬סימ‪ ‬תרמ"ט שיכול‬
                                                   ‫תנד‪ .‬כ‪ ‬הוא ברוב האתרוגי‪ ‬הגדלי‪ ‬בקי‪‬‬
‫לצאת בו אפילו כשהוא על כתפו ואי‪ ‬צרי‪ ‬לקיחה בידו‬   ‫בזמנינו שמשקי‪ ‬את האילנות ע‪ ‬הרבה‬

              ‫דוקא‪ ,‬ועוד יתבאר בע"ה בסימ‪ ‬תרנ"א(‪.‬‬
   218   219   220   221   222   223   224   225   226   227   228