Page 229 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 229 - 8-Front 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬א | גזול וגנוב בארבע מיני‪ ‬רלה‬

‫סימ‪ ‬תרמט‬

‫נטילת לולב של חבירו בלא רשותו‬

‫ו‪ .‬מותר ליטול את הלולב של חבירו שלא מדעתו בשאר הימי‪‬כא‪ ,‬ואי‪ ‬בזה‬
‫חשש גזול‪ ,‬כי 'ניחא ליה לאיניש למיעבד מצוה בממוניה' ומסתמא אינו‬
‫מקפיד על כ‪‬כב‪ .‬וא‪ ‬הבעלי‪ ‬נמצא ש‪ ‬צרי‪ ‬לשאול ממנו ולא ליטלו בלא‬

‫רשותו כג‪.‬‬

‫כמה פרטי‪ ‬בנטילת לולב של חבירו בלא רשות‬

‫ז‪ .‬ויש בהיתר זה כמה פרטי‪ ,‬וכלל הדבר שמותר ליטלו רק כאשר הוא נזהר‬
‫שלא לעשות בו דברי‪ ‬שהבעלי‪ ‬מקפידי‪ ‬על כ‪ ,‬כאשר יתבאר‪.‬‬

‫]א[ מותר ליטלו דוקא באותו מקו‪ ‬שמצאו ש‪ ‬ואינו הול‪ ‬עמו ליטלו למקו‪‬‬
‫אחר‪ ,‬כגו‪ ‬שא‪ ‬מצאו בביתו אינו נטלו לבית הכנסת‪ ,‬וכ‪ ‬להיפ‪‬כד‪ ,‬אבל א‪‬‬

‫מעבירו למקו‪ ‬אחר‪ ,‬רגילי‪ ‬הבעלי‪ ‬להקפיד ואסור ליטלוכה‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫הבעלי‪ ‬חוששי‪ ‬על כ‪ ‬ומקפידי‪ ‬שלא ילמדו‬ ‫הפרת הסכ‪' ‬קאנטראקט' )חוזה(‪ .‬ג‪ ‬מצוי‬
‫בו אחרי‪ ‬בלא רשות‪ ,‬אבל כא‪ ‬אי‪ ‬חשש‬ ‫שישראל אחד עושה הסכ‪ ‬ע‪ ‬בעל הפרדס‬
‫קלקול במה שנוטלו ומנענע בו‪ ,‬כ‪ ‬כתב בט"ז‬ ‫הגוי שימכור את אתרוגיו רק עבורו ואסור לו‬
‫למכור לסוחרי‪ ‬אחרי‪ ,‬ואחר כ‪ ‬באי‪ ‬סוחרי‪‬‬
‫)ס"ק ז'(‪.‬‬ ‫אחרי‪ ‬ומעלי‪ ‬את מחיר האתרוגי‪ ,‬והגוי מוכר‬
‫לה‪ ‬אתרוגי‪ ,‬בזה אי‪ ‬חשש גנוב‪ ,‬א‪ ‬שאי‪‬‬
‫כג‪ .‬כיו‪ ‬שאי‪ ‬סומכי‪ ‬על החזקה במקו‪ ‬שיכול‬ ‫לעשות כ‪ ,‬כי הוא נחשב לעני המהפ‪ ‬בחררה‬
‫לברר בקל‪ ,‬משנ"ב )ס"ק ל"ד‪ ,‬ובסימ‪ ‬י"ד ס"ק‬ ‫שמבואר בחו"מ )סימ‪ ‬רל"ז סעי‪ ‬א'( שאי‪ ‬לעשותו‪,‬‬
‫י"ג לעני‪ ‬טלית(‪ ,‬ולכ‪ ‬א‪ ‬כתוב מספר הטלפו‪ ‬של‬ ‫מכל מקו‪ ‬אי‪ ‬האתרוגי‪ ‬גנובי‪ ,‬כי לא נקנו‬
‫הבעלי‪ ‬על הקופסא‪ ,‬צרי‪ ‬להתקשר עמו על‬ ‫עדיי‪ ‬לסוחר‪ ,‬כי א‪ ‬יהיה ח"ו שידפו‪ ‬לא יפסיד‬
‫הסוחר כלו‪ ,‬כי אינו משל‪ ‬אלא על מה שהוא‬
‫ידי הטלפו‪ ‬ולשאול אותו‪.‬‬ ‫קונה‪ .‬ומבואר ש‪ ‬שבדיעבד א‪ ‬עבר ולקח את‬
‫מה שאחר הפ‪ ‬לקנותו‪ ,‬חל הקני‪ ,‬ולכ‪ ‬אי‪‬‬
‫כד‪ .‬ונראה שבזמנינו שבבית הכנסת יש כמה‬ ‫נחשב לאתרוג הגזול‪ ,‬כ‪ ‬שמעתי ממורי הגר"נ‬
‫חדרי‪ ‬שמתפללי‪' ‬שטיבלא‪ ,'‬א‪ ‬מצאו‬
‫בחדר אחד אי‪ ‬לו להעבירו ל'שטיבל' אחר‪ ,‬כי‬ ‫נוסבוי‪ ‬שליט"א‪.‬‬
‫הבעלי‪ ‬מקפיד על כ‪ ,‬כי כשיחזור ויבוא‬
‫למקו‪ ‬שהניח את לולבו ולא ימצאנו‪ ,‬בודאי‬ ‫כא‪ .‬אבל ביו‪ ‬הראשו‪ ‬אינו יוצא בזה‪ ,‬כי אפילו‬
‫יקפיד על זה אפילו שישמע אחר כ‪ ‬שאחד‬ ‫שאינו גזול מכל מקו‪ ‬אינו 'שלכ‪.'‬‬
‫לקחו לחדר אחר‪ ,‬אלא שא‪ ‬הוא נוטלו במקומו‬
‫והבעלי‪ ‬מגיעי‪ ‬לש‪ ‬ורואי‪ ‬אותו נוטלו‬ ‫כב‪ .‬רמ"א סעי‪ ‬ה'‪ ,‬ואינו דומה ללומד‬
‫במקומו אינ‪ ‬מקפידי‪ ,‬וכמו כ‪ ‬אי‪ ‬ליטלו‬ ‫בספר של חברו שלא מדעתו שאסור‪,‬‬
‫)כמו שכתב הרמ"א סימ‪ ‬י"ד סעי‪ ‬ד'(‪ ,‬כיו‪ ‬שש‪‬‬
‫מהבית הכנסת אל הסוכה‪ ,‬וכ‪ ‬בכל הדומה‪.‬‬ ‫יש חשש קלקול הספר על ידי הלימוד ולכ‪‬‬

‫כה‪ .‬מג"א )ס"ק ט"ז(‪ ,‬וכמו שכתב מהרש"ל )יש"ש‬
‫חולי‪ ‬פרק ח' סימ‪ ‬נ"ג( לעני‪ ‬נטילת טלית של‬