Page 233 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 233

‫‪Pg: 233 - 8-Front 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬א | גזול וגנוב בארבע מיני‪ ‬רלט‬

                                                       ‫סימ‪ ‬תרמט‬

                                      ‫קציצת ארבע מיני‪ ‬מקרקע ישראל שקנה מגוי‬

‫י‪ .‬ישראל שקנה קרקע מגוי וגדלי‪ ‬ש‪ ‬ארבעת המיני‪ ,‬א‪ ‬הוא במקו‪ ‬שמצוי‬
‫שהגוי‪ ‬גוזלי‪ ‬קרקעות‪ ,‬יש לו ליזהר שלא לקצו‪ ‬את הארבע מיני‪ ‬בעצמו‪,‬‬
‫אלא יניח לגוי לקצו‪ ‬ויקבל ממנומג‪ ,‬אבל ברוב המקומות בזמנינו שכל הקרקעות‬
‫מוחזקי‪ ‬לבעליה‪ ‬ואי אפשר לגזול קרקעות בניקל‪ ,‬אי‪ ‬לחוש לזה‪ ,‬ויכול‬

                                                         ‫הישראל לקצו‪ ‬בעצמומד‪.‬‬

‫ולכ‪ ‬אות‪ ‬שיש לה‪ ‬פרדסי‪ ‬וקנו את הקרקעות במקומות שיש לחשוש שהגוי‪‬‬
‫גזלו אות‪ ‬במש‪ ‬הזמ‪ ,‬אפילו שגזלוהו מגוי‪ ,‬לא יקצו‪ ‬את האתרוגי‪ ‬בעצמו‪,‬‬

                       ‫אלא שיבקש מהגוי‪ ‬שיקצצו את האתרוגי‪ ‬ויתנהו לומה‪.‬‬

                                                      ‫לקיחת אתרוג מהפועלי‪ ‬שבגינה‬

‫יא‪ .‬וכ‪ ‬יש ליזהר שא‪ ‬אחד מהפועלי‪ ‬של בעל הפרדס נת‪ ‬לו אתרוגמו מאתרוגי‬
‫הפרדס בלא ידיעת הבעלי‪ ,‬אי‪ ‬לו לצאת בו‪ ,‬כי בזמנינו אתרוג הוא דבר‬
‫חשוב‪ ,‬וכיו‪ ‬שאינו יודע שלקחו ממנו הרי אי‪ ‬ש‪ ‬יאוש‪ ,‬ולכ‪ ‬אי‪ ‬ליקח‬

     ‫מהפועלי‪ ‬בלא ידיעת בעלי הגינותמז‪ ,‬אפילו א‪ ‬בעל הגינה הוא נכרימח‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫כמה אתרוגי‪ ‬מבעל הפרדס וכדומה‪ ,‬והוא רוצה‬        ‫מג‪ .‬כ‪ ‬הוא בביאור הלכה )ד"ה בעצמו(‪ ,‬וכתב ש‪‬‬
‫לקטו‪ ‬בעצמו את האתרוגי‪ ,‬שיבקש מהגוי‪‬‬           ‫שהכל לפי המקו‪ ,‬כי במקו‪ ‬שמצוי‬
‫שיקטפו מהע‪) ‬ויש להזהיר על זה כי שמעתי‬          ‫פרעות ר"ל‪ ,‬יש להתבונ‪ ‬בזה הרבה‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪‬‬

‫מהמתעסקי‪ ‬בזה שיש שנכשלי‪ ‬בזה מחמת חסרו‪ ‬ידיעה‬                    ‫וציי‪ ‬לדבריו אלו בד"ה שלא‪.‬‬

 ‫וה‪ ‬קוטפי‪ ‬מהע‪ ‬בעצמ‪ ‬כדי למכור אותו לאחרי‪.(‬‬  ‫מד‪ .‬כ‪ ‬כתב הברכי יוס‪) ‬ס"ק ב'( בש‪ ‬ספר‬
                                                ‫התרומות והסמ"ג )עשי‪ ‬קל"ג( והרדב"ז )חלק‬
‫מו‪ .‬ופשוט דהוא הדי‪ ‬בשאר מיני‪ ,‬שכול‪ ‬יש‬        ‫א' סימ‪ ‬תקי"ד(‪ ,‬דבזמנינו לא אמרינ‪ ‬עכו"‪ ‬גוזלי‬
‫לה‪ ‬חשיבות‪ ,‬אול‪ ‬יש להסתפק בערבה‪,‬‬               ‫ארעא ה‪ ,‬וכ‪ ‬העלה ג‪ ‬הט"ז )סימ‪ ‬תרס"ד ס"ק ו'(‪,‬‬
‫שאינו חשוב כלל‪ ,‬שלכאורה א‪ ‬הוא במקו‪ ‬שאי‪‬‬       ‫כ‪ ‬כתב בבכורי יעקב )ס"ק י"ז(‪ ,‬והביאו בביאור‬
‫לוקחי‪ ‬ממנו למצוה )שאינו מקפיד עליו כדי לעשות‬   ‫הלכה )ש‪ ,(‬ונראה שב"ה כ‪ ‬הוא המציאות‬
‫ממנו מסחר להרויח עליו(‪ ,‬ובעל הג‪ ‬אינו מקפיד על‬  ‫בזמנינו שכל הקרקעות רשומי‪ ‬אצל מושלי העיר‬
‫כמה ענפי‪ ,‬לכאורה יכול ליקח מ‪ ‬אחד הפועלי‪,‬‬     ‫)טאבו( על ש‪ ‬בעליה‪ ‬ואי אפשר לגזול קרקעות‪.‬‬

     ‫כי אינו מקפיד על זה‪ ,‬והכל לפי המציאות‪.‬‬

‫מז‪ .‬כ‪ ‬הוא בבכורי יעקב )ס"ק י"א(‪ ,‬שמפקפק‬        ‫מה‪ .‬ובאמת כי ג‪ ‬בזמנינו מצוי זהירות זו‬
‫על דברי הפרי מגדי‪) ‬משבצ"ז ס"ק ג'( שכתב‬         ‫אצל הסוחרי‪ ,‬אפילו שעל פי הרוב אי‪‬‬
‫להקל בזה כיו‪ ‬שבעל הג‪ ‬יודע ומוחל‪ ,‬כיו‪‬‬         ‫הישראל קוט‪ ‬את האתרוגי‪ ‬בפרדסי‪ ‬בחו‪‬‬
‫שבזמנינו ה‪ ‬דברי‪ ‬חשובי‪ ‬ואינ‪ ‬נמצאי‪‬‬           ‫לאר‪ ,‬אלא שהפועלי‪ ‬הגוי‪ ‬קוטפי‪ ‬אות‪,‬‬
‫אלא בגינות שרי‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ,‬והנה א‪ ‬שבזמנינו‬      ‫ולכ‪ ‬לא היה צרי‪ ‬לחשוש בזה‪ ,‬אלא שמכל‬
‫אי‪ ‬משתמשי‪ ‬בו בגינות שרי‪ ‬מכל מקו‪ ‬ה‪‬‬          ‫מקו‪ ‬יש ליזהר שבאופ‪ ‬שהישראל קונה רק‬
   228   229   230   231   232   233   234   235   236   237   238