Page 238 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 238 - 8-Back 21-06-16‬‬ ‫רמד‬

‫דברי‪ ‬הפוסלי‪ ‬בארבע מיני‪| ‬‬

‫סימ‪ ‬תרמט‬

‫חבירו נת‪ ‬לו סת‪ ‬לצאת בו‬

‫יז‪ .‬א‪ ‬חבירו נת‪ ‬לו את המיני‪ ‬כדי לצאת בו ולא פירש שנותנו ב'מתנה על‬
‫מנת להחזיר'ע‪ ,‬א‪ ‬הנות‪ ‬יודע ההלכה שאי‪ ‬יוצאי‪ ‬בשאולה‪ ,‬יכול לצאת‬
‫בו‪ ,‬א‪ ‬אינו לפנינו שנוכל לשאלו‪ ,‬כי אנו אומרי‪ ‬שמסתמא נת‪ ‬לו באופ‪‬‬
‫שיוכל לצאת בו‪ ,‬דהיינו ב'מתנה על מנת להחזיר'עא‪ ,‬אבל לכתחילה צרי‪ ‬שיפרט‬

‫שנות‪ ‬לו במתנה על מנת להחזירעב‪.‬‬

‫פרטי דיני 'מתנה על מנת להחזיר' בארבע מיני‪ ,‬ואי‪ ‬ליתנו לקטני‪ ‬לצאת‬
‫בו‪ ,‬וא‪ ‬קט‪ ‬יוצא בלולב שאול‪ ,‬יתבארו בע"ה לקמ‪ ‬בסימ‪ ‬תרנ"ח‪.‬‬

‫לולב שמודר הנאה ממנו‬

‫יח‪ .‬מי שהוא מודר הנאה מלולבו של עצמועג או מלולבו של חבירועד‪ ,‬אינו יכול‬
‫לצאת בו ידי חובתו ביו‪ ‬הראשו‪ ,‬כיו‪ ‬שהוא אסור לו בהנאה אינו ראוי‬
‫לו לכלו‪‬עה ואינו נחשב שהוא 'שלכ‪ ,'‬כי אמרו חכמי‪ ‬שצרי‪ ‬שיהיה 'לכ‪ ‬‬
‫שיהיה ראוי לכ‪ ‬לכל דרכי הנאתו' וכיו‪ ‬שאינו ראוי לכל הנאתו אינו נחשב‬

‫שהוא תחת בעלותועו‪.‬‬

‫אבל בשאר ימי‪ ‬יכול לצאת בו כי אינו נחשב הנאה‪ ,‬כי 'מצות לאו ליהנות ניתנו'עז‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫בהנאה‪ ,‬והנתינה לחבירו נחשב להנאה‪ ,‬הרי אי‪‬‬ ‫ע‪ .‬וג‪ ‬לא פירש שנתנו לו בשאלה‪ ,‬אלא שנתנו‬
‫לו בו הנאתו‪ ,‬עיי‪ ‬בכורי יעקב )ס"ק ט"ז(‪ ,‬וביאור‬ ‫לו סת‪ ‬כדי לצאת בו‪.‬‬

‫הלכה )ד"ה או(‪.‬‬ ‫עא‪ .‬פרמ"ג‪ ,‬מחצית השקל‪ ,‬בכורי יעקב )ס"ק‬
‫ט"ו( בביאור דברי המג"א )ס"ק ח'(‪ ,‬והעתיקו‬
‫עו‪ .‬רמ"א כא‪ ,‬בש‪ ‬תשובת הרשב"א )חלק א'‬
‫סימ‪ ‬תשמ"ו ותשמ"ז(‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ,‬וביאור‬ ‫במשנ"ב )ס"ק ט"ו( לדינא‪.‬‬
‫הדברי‪ ,‬שכיו‪ ‬שאי‪ ‬לולב זה ראוי לו לכלו‪‬‬
‫כיו‪ ‬שנדר ממנו הנאה‪ ,‬והתורה אמרה 'לכ‪ '‬‬ ‫עב‪ .‬פרמ"ג )ש‪ (‬ובכורי יעקב )ש‪.(‬‬
‫הראוי לכ‪ ‬לכל דרכי הנאתו‪ ,‬וכיו‪ ‬שאינו ראוי‬
‫לו הרי הוא נחשב כאילו שאינו תחת רשותו‬ ‫עג‪ .‬ואפילו שיכול לישאל על נדרו מיד ויהיה‬
‫ובעלותו‪ ,‬שהרי אינו יכול לקדש בו אשה‪ .‬ומלשו‪‬‬ ‫מותר לו בהנאה‪ ,‬וכמו דאמרינ‪ ‬לגבי אתרוג‬
‫שו"ע התניא )סעי‪ ‬ט"ז( נראה שכונה אחרת היתה‬ ‫של תרומה שנטמא ביד ישראל‪ ,‬שאינו יכול‬
‫לצאת בו‪ ,‬ואפילו דאי בעי מתישיל עלה‪ ,‬כ‪‬‬
‫לו בביאור דרש זה‪ ,‬ועיי‪ ‬בהערה הבא בסוגר‪.‬‬
‫מבואר ברשב"א ש‪.‬‬
‫עז‪ .‬תשובת הרשב"א )ש‪ ,(‬דמצות לאו ליהנות‬
‫נתנו‪ .‬ואי‪ ‬בזה פסול מחמת שהוא אסור לו‬ ‫עד‪ .‬ונתנו לו במתנה על מנת להחזיר‪ ,‬משנ"ב‬
‫בהנאה‪ ,‬כיו‪ ‬שאי‪ ‬חיוב הנטילה בשאר ימי‪ ‬אלא‬ ‫)ס"ק ט"ז(‪.‬‬
‫זכר למקדש‪ ,‬לא החמירו כל כ‪ ‬לפוסלו בדבר‬
‫שאי‪ ‬הפסול בגופו‪ ,‬שהרי לולב זה כשר הוא‬ ‫עה‪ .‬ואפילו שהוא ראוי לחבירו שאינו מודר‬
‫הנאה ממנו‪ ,‬מכל מקו‪ ‬כיו‪ ‬שהוא עצמו‬
‫אינו יכול ליתנו לחבירו‪ ,‬כיו‪ ‬שהוא אסור לו‬