Page 247 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 247

‫‪Pg: 247 - 8-Back 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬ג | ערלה‪ ,‬טבל ונוי סוכה רנג‬

                                                       ‫סימ‪ ‬תרמט‬

                                                                   ‫לולב של עבודה זרה‬

‫כח‪ .‬לולב של עיר הנדחת או של איל‪ ‬שעובדי‪ ‬אותו )אשרה(‪ ,‬א‪ ‬הוא של‬
‫ישראל‪ ,‬פסול‪ ,‬כיו‪ ‬שהוא אסור בהנאה לעול‪ ‬ואפילו א‪ ‬יבטלנו הגוי‪,‬‬

               ‫וכיו‪ ‬שהוא עומד לשריפה הרי הוא נחשב שכבר שרו‪ ‬עכשיוקי‪.‬‬

                                                                      ‫עבודה זרה של גוי‬

‫כט‪ .‬אבל א‪ ‬הוא עבודה זרה של גוי‪ ,‬אינו יכול לצאת בו ביו‪ ‬הראשו‪ ‬כי‬
‫אינו 'שלכ‪'‬קיא‪ ,‬ואפילו בשאר ימי‪ ‬לכתחילה אל יקחנו למצוה‪ ,‬כי הוא‬
‫מאוס למצוה‪ ,‬מכל מקו‪ ‬א‪ ‬כבר נטלו ולא נתכוי‪ ‬לזכות בוקיב‪ ,‬יצאקיג‪ .‬מכל‬

                      ‫מקו‪ ‬א‪ ‬נזדמ‪ ‬לו לולב אחר יחזור ויטלנו בלא ברכהקיד‪.‬‬

‫וא‪ ‬כבר ביטלו הגוי‪ ,‬כגו‪ ‬שנטל הגוי מאיל‪ ‬האשרה לולב אחד או אפילו עלה‬
‫אחד לצרכוקטו‪ ,‬הרי בזה ביטל את האשרה מלקרות עליו עוד ש‪ ‬עבודה זרה‪,‬‬
‫ושוב אינו אסור בהנאה‪ ,‬מכל מקו‪ ‬ג‪ ‬בזה לכתחילה אל יטלנו כי הוא מאוס‬

                           ‫למצוהקטז‪ ,‬וא‪ ‬נטלו יצא אפילו שנתכוי‪ ‬לזכות בוקיז‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫גוי אינו יוצא בו אלא א‪ ‬נתבטל קוד‪ ‬יו‪ ‬טוב‪,‬‬                        ‫קי‪ .‬שו"ע כא‪ ,‬ושאר פוסקי‪.‬‬
‫והביאו הרמ"א בסימ‪ ‬תקפ"ו סעי‪ ‬ג' לעני‪ ‬שופר‪,‬‬
‫וציי‪ ‬כא‪ ‬לדבריו ש‪ ,‬וכתבו ש‪ ‬הפוסקי‪‬‬              ‫קיא‪ .‬שו"ע כא‪ ,‬והטע‪ ‬שהרי הוא של הגוי‪ ,‬והרי‬
‫שהעיקר כדיעה ראשונה שא‪ ‬הוא של גוי הוא‬             ‫השאול פסול ביו‪ ‬הראשו‪ ,‬כ‪ ‬מבואר בר"‪‬‬
‫כשר בדיעבד אפילו לא ביטלה כלל‪ ,‬אול‪ ‬א‪‬‬             ‫)ד‪ ‬י"ד ע"א ד"ה של(‪ ,‬ובמגיד משנה )פרק ח' מהלכות‬
‫נזדמ‪ ‬לו לולב אחר שאינו של עבודה זרה‪ ,‬יחזור‬        ‫לולב הלכה א'(‪ ,‬וכ‪ ‬הוא בלבושי שרד )אות י"ד(‬
‫ויקיי‪ ‬המצוה בלא ברכה כדי לצאת ג‪ ‬ידי שיטות‬        ‫ובשו"ע התניא )סעי‪ ‬י"ג(‪ ,‬אבל במשנ"ב )ס"ק כ"ג(‬
‫המחמירי‪ ,‬עיי‪ ‬משנ"ב )ש‪ ‬ס"ק י"ח( בש‪ ‬מטה‬          ‫כתב הטע‪ ‬כיו‪ ‬שאסורה בהנאה כל זמ‪ ‬שלא‬
                                                   ‫ביטלה עכו"‪ ‬אינו נחשב 'לכ‪ '‬כי אסורה‬
  ‫אפרי‪) ‬ש‪ ‬סעי‪ ‬ו'(‪ ,‬וציי‪ ‬לדבריו כא‪) ‬ס"ק כ"ד(‪.‬‬  ‫בהנאה‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ,‬וצ"ע מה הוצר‪ ‬לכ‪ ,‬שהרי אינו‬

‫קטו‪ .‬כמבואר ביו"ד סימ‪ ‬קמ"ו סעי‪ ‬ו'‪ .‬וצרי‪‬‬          ‫'לכ‪  ‬שלכ‪ '‬בפשיטות‪ ,‬כיו‪ ‬שהוא של הגוי‪.‬‬
‫שיהיה הביטול על ידי גוי שיודע בטיב‬
‫אלילי‪ ,‬אבל גוי קט‪ ‬או גוי שוטה וכ‪ ‬גר תושב‬        ‫קיב‪ .‬כ‪ ‬הוא ברמ"א‪ ,‬כי א‪ ‬נתכוי‪ ‬לזכות בו הרי‬
‫שאינו עובד אלילי‪ ,‬וכ‪ ‬הישמעאלי‪ ‬שאינ‪‬‬             ‫הוא עבודה זרה של ישראל שאי‪ ‬לו ביטול‬

        ‫עובדי עבודה זרה‪ ,‬אינ‪ ‬יכולי‪ ‬לבטל‪.‬‬             ‫עולמית והרי הוא פסול אפילו בשאר ימי‪.‬‬

‫קטז‪ .‬שו"ע התניא )סעי‪ ‬י"ב(‪ ,‬ומשנ"ב )ס"ק כ"א(‬       ‫קיג‪ .‬שו"ע‪ ,‬כיו‪ ‬שיש לו צד היתר על ידי ביטול‬
                         ‫בש‪ ‬האחרוני‪.‬‬             ‫גוי הרי אינו עומד לשריפה‪ ,‬ואינו נחשב‬
                                                   ‫לשרו‪ ‬אפילו שהוא אסור בהנאה עכשיו‪ ,‬כ‪‬‬
‫קיז‪ .‬רמ"א‪ ,‬וא‪ ‬נתכוי‪ ‬לזכות בו יצא אפילו‬           ‫הוא במג"א )ס"ק י"ג(‪ ,‬ועיי‪ ‬לבושי שרד )אות י"ג(‪,‬‬
‫ביו‪ ‬הראשו‪ ,‬עיי‪ ‬שעה"צ )אות כ'( שהוא‬
                                                                 ‫ומשנ"ב )ס"ק כ"ב( ושאר פוסקי‪.‬‬
                       ‫פשוט‪ ,‬וכ‪ ‬מוכח בלבוש‪.‬‬
                                                   ‫קיד‪ .‬כי יש פוסקי‪ ‬הסוברי‪ ‬שאפילו כשהוא של‬
   242   243   244   245   246   247   248   249   250   251   252