Page 252 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 252
Pg: 252 - 8-Front 21-06-16 רנח
דברי הפוסלי בארבע מיני|
סימ תרמט
ואלו ה הפסולי ג בשאר ימי ,יש מה שפסולי מטע' שאינו מינו' ,ויש
מה שפסולי מטע' שאינו הדר'.
]א[ לולב שנפרצו עליו )סימ תרמ"ה סעי ב'(קמ.
]ב[ סליק בחד הוצא צד אחד ערו בלא עליקמא )ש סעי ב'(קמב.
]ג[ סליק בחד הוצא אי העלי כפולי מתחילת ברייתקמג )ש(קמד.
מי חיי
שאינו הדר ,יהיה כשר לדעת הרמב" והשו"ע בשו"ע התניא )כא סעי י"ז ,ובסימ תרמ"ח סעי
שמכשירי פסולי הדר בשאר ימי ,אבל לדיד י"ז( ,ולשיטת הוא פסול אפילו בשאר ימי,
אי בזה נפקא מינה ,אלא כאשר יצטר כמה ולכ כתב במשנ"ב )ס"ק ל"ו( שלכתחילה יש
ספיקות .ואול בשעה"צ )ש אות י"א( הביא לו ליקח אחר .אבל לעני ברכה אי לו לבר,
שבאליה רבה כתב בש הכלבו שנפרצו עליו כי בפרי מגדי) א"א ס"ק י"ז( ובבכורי יעקב
)ס"ק כ"ד( מפקפקי א יוכל לבר ,וספק
כשר בשאר ימי.
ברכות להקל.
קמא .פירוש רש"י )ד ל"ב ע"ב(.
אול א נשבר מהפיט רק החלק שעל
קמב .כ כתב הריטב"א )ד ל"ב ע"א ד"ה אמר( האתרוג ולא נעשה גומא בתו האתרוג ,יש
דכיו שאמר רבא ש' שהוא בעל מו' להקל ג לבר עליו ,כי הרבה פוסקי סוברי
נראה שפסולו מגופו ופסול כל שבעה ,וכ כתב שאז אינו נחשב לניטלה פיטמתו כיו שנשאר
הר") ט"ו ע"א ד"ה תניא( ,ועיי ש שהביא דעת מעט מהדד תחוב בתו האתרוג )כמו שנתבאר
יש אומרי שהוא פסול משו שאינו הדר,
ולדיד בני אשכנז אי בזה נפקא מינה כי ג במשנ"ב סימ תרמ"ח ס"ק ל' ,ועיי לעיל ש בהערה
בפסול הדר פסול כל שבעה ,וכ פסק בשו"ע
התניא )סימ תרמ"ה סעי י"ג( ,ועיי במשנ"ב )ש קפ"ט( ,וא שאנו מחמירי בזה ,מכל מקו
בצירו כל הני ספיקות יש להקל ולבר ,כ כתב
ס"ק י"ג(. במשנ"ב )ס"ק ל"ו( ,וכ כאשר יצטר עוד איזה
ספק יוכל להקל ולבר) ,ונראה שג בזה א יש לו
קמג .פירוש הרמב" פרק ח' מהלכות לולב
הלכה ד'. אחר שלא ניטלה פיטמתו כלל יש להדר ולבר עליו ,כדי
קמד .בריטב"א )ש (כתב שיש אומרי שהוא לצאת ידי כל הפוסקי ,כי במשנ"ב לא כתב הקולא רק
משו פסול הדר ,וכתב שיש לדו בזה
א הוא מטע שהוא פסול בגופו ,או מטע לעני א אי לו אחר(.
הדר ,ועל פי זה כתב שיש אומרי שאי פסולו
אלא ביו הראשו ,אול כל זה הוא רק לדעת קלט .רמ"א כא.
הרמב" שפסולי הדר כשרי בשאר ימי ,אבל
לדיד הרי הוא פסול ,וכ הוא בשו"ע התניא קמ .כי לדעת רש"י )ד כ"ט ע"ב ד"ה נפרצו(
)סימ תרמ"ה סעי ט'() ,עיי משנ"ב סימ תרמ"ה ס"ק טע הפסול בזה משו שאינו הדר ,וכ
כתב בשו"ע התניא )סימ תרמ"ה סעי ו'( ,וכ
י"ג שכתב שהריטב"א הסתפק א הוא כשר בשאר ימי, לדעת הריטב"א )ש (שכתב שטע הפסול
הוא שהרי הוא כלולב שאי לו עלי ,והוא
וצוה לעיי ש ,והמעיי ש יראה שהספק הוא רק לדעת פסול מחמת שאינו מינו ,וכ נקט בחיי אד
)כלל קמ"ט סעי ט'( ,ולכ הוא פסול ג בשאר
המקילי בפסולי הדר בשאר ימי.( ימי ,אלא שלדעת רש"י שהפסול משו
