Page 257 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 257 - 9-Front 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬ה | הפסולי‪ ‬בשאר ימי‪ ‬רסג‬

‫סימ‪ ‬תרמט‬

‫ובשעת הדחק אפשר להקל להכשיר בשאר ימי‪ ‬א‪ ‬הסיר את היבשות או‬
‫הנימורקעו‪ ,‬אפילו א‪ ‬נראה מקו‪ ‬החיתו‪‬קעז‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬ ‫‪9‬‬

‫לעשותו 'הדר'‪ ,‬אלא שחות‪ ‬את השטח כדי‬ ‫הפסול כגו‪ ‬שקול‪ ‬את החזזית‪ ,‬נמצא שאינו‬ ‫‪otzar arbaat hminim‬‬
‫שלא יראה את מקו‪ ‬הפסול‪ ,‬נמצא שמעול‪‬‬ ‫דומה למה שהתחיל לעני‪ ‬ניקור העכברי‪ ‬שהרי‬
‫לא היה עליו ש‪ ‬הדר‪ ,‬ועכשיו אחר החיתו‪ ‬ג‪‬‬ ‫ש‪ ‬חות‪ ‬חתיכה ממש מגו‪ ‬האתרוג שלא יהיה‬
‫כ‪ ‬אי‪ ‬שיי‪ ‬לית‪ ‬עליו ש‪' ‬הדר' כי הוא אתרוג‬ ‫ניכר המקו‪ ‬המאוס‪ ,‬כי אי‪ ‬שיי‪ ‬ש‪ ‬רק לקל‪‬‬
‫ע‪ ‬חזזית חתו‪ ,‬ואי‪ ‬חוזר עליו יופי והדרת‬ ‫מקו‪ ‬זה‪ ,‬כי העכברי‪ ‬נקבוהו‪ ,‬וצרי‪ ‬לחתו‪‬‬
‫האתרוג על ידי זה‪ ,‬לכ‪ ‬הוא פסול‪ ,‬וזהו כוונת‬
‫הרמ"א‪ ,‬ונמצא שאי‪ ‬הרמ"א חולק כלל‪ ,‬והכל‬ ‫בגו‪ ‬האתרוג ולהסיר את השטח ההוא‪.‬‬

‫על מקומו יבוא בשלו‪.‬‬ ‫ולכ‪ ‬נראה לומר לולי דברי הפוסקי‪ ‬שאי‪‬‬
‫מחלוקת בי‪ ‬השו"ע לרמ"א‪ ,‬דהשו"ע בסימ‪‬‬
‫אול‪ ‬המעיי‪ ‬היטב בדברי ההגהות אשר"י‬ ‫תרמ"ח איירי שיש ש‪ ‬חזזית והוא קול‪ ‬רק‬
‫)פרק ג' סימ‪ ‬כ"ג( שש‪ ‬הוא מקורו של הרמ"א‬ ‫את מקו‪ ‬החזזית ואז חוזר האתרוג להיות‬
‫יראה שמשמע כדברי הבכורי יעקב‪ ,‬שאי‪ ‬הפסול‬ ‫אתרוג נאה בלא חזזית‪ ,‬ובזה א‪ ‬קיל‪ ‬רק‬
‫מחמת שעצ‪ ‬האתרוג בא מכח פסול‪ ,‬אלא על‬ ‫הקליפה החיצונה ולא חיסר מהבשר כלו‪ ‬הוא‬
‫מקומות הנימור או היבשות שה‪ ‬ניכרי‪,‬‬ ‫כשר‪ ,‬דהרי הוא 'הדר'‪ ,‬וג‪ ‬הרמ"א מודה לזה‪,‬‬
‫ומחמת זה עדיי‪ ‬ה‪ ‬נשארי‪ ‬בפסול‪ ‬אפילו‬ ‫כמו שכתב הוא עצמו ש‪ ,‬כי עכשיו חזר להיות‬
‫שעכשיו שוב אינ‪ ‬מראות פסולות‪ ,‬כיו‪ ‬שבאו‬ ‫אתרוג נאה ואי‪ ‬ש‪ ‬שו‪ ‬חזזית‪ ,‬וכ‪ ‬כשר אפילו‬
‫מראות אלו מכח פסול הרי הוא מאוס‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪,‬‬ ‫ביו‪ ‬הראשו‪ ,‬אבל כא‪ ‬איירי שחות‪ ‬את כל‬
‫ולפי זה נמצא קולא‪ ,‬שא‪ ‬חת‪ ‬את כל שטח‬ ‫שטח האתרוג שש‪ ‬היה החזזית דהיינו שלא‬
‫מקו‪ ‬היבש והנימור שאז אי‪ ‬ניכר שו‪ ‬סימני‬ ‫החזיר את האתרוג להדרו על ידי חיתו‪‬‬
‫נימור ויבשות‪ ,‬יהיה כשר בשאר ימי‪ ,‬כי הפסול‬ ‫האתרוג‪ ,‬אלא שלקח אתרוג פסול שאינו הדר‬
‫אינו ניכר ואי‪ ‬שיי‪ ‬בו מיאוס‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ,‬אבל‬ ‫וחת‪ ‬את המקו‪ ‬המכער את האתרוג‪ ,‬והיינו‬
‫בדרכי משה )אות ה'( וברמ"א לא העתיק את‬ ‫שעק‪ ‬את הפסול על ידי שאי‪ ‬שטח זה קיי‪,‬‬
‫דברי ההגהות בלשונו‪ ,‬ומלשונו ש‪ ‬נראה כמו‬ ‫ועל זה כתב הרמ"א שלא יועיל מה שחות‪ ‬את‬
‫הביאור שכתבנו‪ ,‬ולפי זה לא שיי‪ ‬קולא זו‪ ,‬ועיי‪‬‬ ‫שטח האתרוג כאילו אינו בנמצא‪ ,‬כי מעול‪ ‬לא‬
‫בשו"ת כנ‪ ‬רננה )או"ח סימ‪ ‬ע"ג( מה שתיר‪‬‬ ‫היה אתרוג זה הדר‪ ,‬לכ‪ ‬לא יועיל עכשיו במה‬
‫שאינו בנמצא‪ ,‬אבל בניקור העכברי‪ ‬יועיל‬
‫בביאור הסתירה‪ ,‬והובא בע‪ ‬השדה )ס"ק י'(‪.‬‬ ‫עקיפת הפסול‪ ,‬כי אתרוג זה מעודו 'הדר' היה‬
‫אלא שהעכברי‪ ‬מיאסוהו‪ ,‬לכ‪ ‬א‪ ‬אי‪ ‬שטח זה‬
‫קעו‪ .‬כ‪ ‬העלה במשנ"ב )ס"ק ל"ח( לעני‪ ‬הלכה‪,‬‬ ‫בנמצא נשאר שמו ההדר שהיה עליו מקוד‪,‬‬
‫כי עיקר טע‪ ‬פסול חזזית ושינוי מראה‬
‫הוא מחמת שאינו הדר‪ ,‬ובשאר ימי‪ ‬הלא דעת‬ ‫ומקו‪ ‬המיאוס הלא אינו ש‪.‬‬
‫הרמב"‪ ‬והרבה פוסקי‪ ‬להקל בזה‪ ,‬וא‪ ‬שאנו‬
‫מחמירי‪ ‬בזה‪ ,‬מכל מקו‪ ‬די לנו א‪ ‬נחמיר‬ ‫וכלל הדבר שא‪ ‬על ידי הקילו‪ ‬הוא חוזר‬
‫כאשר הנימור ש‪ ,‬אבל כאשר נתח‪ ‬אי‪ ‬צרי‪‬‬ ‫ועושהו 'הדר'‪ ,‬הרי חוזר להיות אתרוג כשר‪ ,‬וכ‪‬‬
‫אמרינ‪ ‬לגבי ענבי ההדס שא‪ ‬ה‪ ‬מרובי‪‬‬
‫להחמיר‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪.‬‬ ‫מעליו יכול למעט‪ ,‬כיו‪ ‬שאז מחזיר‪ ‬ליופיו‬
‫והדרו‪ ,‬ולכ‪ ‬לא איכפת ל‪ ‬במה שהיה פסול‬
‫קעז‪ .‬כ‪ ‬נראה מדברי המשנ"ב )ש‪ (‬שלא חילק‬ ‫מעיקרו‪ ,‬אבל א‪ ‬על ידי החיתו‪ ‬אינו חוזר‬
‫בכ‪ ,‬וג‪ ‬שבבכורי יעקב )ס"ק כ"ה( שהוא‬
‫בעל חילוק זה בי‪ ‬א‪ ‬הוא ניכר או לא‪ ,‬לא העלה‬