Page 257 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 257
Pg: 257 - 9-Front 21-06-16
סעי ה | הפסולי בשאר ימי רסג
סימ תרמט
ובשעת הדחק אפשר להקל להכשיר בשאר ימי א הסיר את היבשות או
הנימורקעו ,אפילו א נראה מקו החיתוקעז.
מי חיי 9
לעשותו 'הדר' ,אלא שחות את השטח כדי הפסול כגו שקול את החזזית ,נמצא שאינו otzar arbaat hminim
שלא יראה את מקו הפסול ,נמצא שמעול דומה למה שהתחיל לעני ניקור העכברי שהרי
לא היה עליו ש הדר ,ועכשיו אחר החיתו ג ש חות חתיכה ממש מגו האתרוג שלא יהיה
כ אי שיי לית עליו ש' הדר' כי הוא אתרוג ניכר המקו המאוס ,כי אי שיי ש רק לקל
ע חזזית חתו ,ואי חוזר עליו יופי והדרת מקו זה ,כי העכברי נקבוהו ,וצרי לחתו
האתרוג על ידי זה ,לכ הוא פסול ,וזהו כוונת
הרמ"א ,ונמצא שאי הרמ"א חולק כלל ,והכל בגו האתרוג ולהסיר את השטח ההוא.
על מקומו יבוא בשלו. ולכ נראה לומר לולי דברי הפוסקי שאי
מחלוקת בי השו"ע לרמ"א ,דהשו"ע בסימ
אול המעיי היטב בדברי ההגהות אשר"י תרמ"ח איירי שיש ש חזזית והוא קול רק
)פרק ג' סימ כ"ג( שש הוא מקורו של הרמ"א את מקו החזזית ואז חוזר האתרוג להיות
יראה שמשמע כדברי הבכורי יעקב ,שאי הפסול אתרוג נאה בלא חזזית ,ובזה א קיל רק
מחמת שעצ האתרוג בא מכח פסול ,אלא על הקליפה החיצונה ולא חיסר מהבשר כלו הוא
מקומות הנימור או היבשות שה ניכרי, כשר ,דהרי הוא 'הדר' ,וג הרמ"א מודה לזה,
ומחמת זה עדיי ה נשארי בפסול אפילו כמו שכתב הוא עצמו ש ,כי עכשיו חזר להיות
שעכשיו שוב אינ מראות פסולות ,כיו שבאו אתרוג נאה ואי ש שו חזזית ,וכ כשר אפילו
מראות אלו מכח פסול הרי הוא מאוס ,עיי ש, ביו הראשו ,אבל כא איירי שחות את כל
ולפי זה נמצא קולא ,שא חת את כל שטח שטח האתרוג שש היה החזזית דהיינו שלא
מקו היבש והנימור שאז אי ניכר שו סימני החזיר את האתרוג להדרו על ידי חיתו
נימור ויבשות ,יהיה כשר בשאר ימי ,כי הפסול האתרוג ,אלא שלקח אתרוג פסול שאינו הדר
אינו ניכר ואי שיי בו מיאוס ,עיי ש ,אבל וחת את המקו המכער את האתרוג ,והיינו
בדרכי משה )אות ה'( וברמ"א לא העתיק את שעק את הפסול על ידי שאי שטח זה קיי,
דברי ההגהות בלשונו ,ומלשונו ש נראה כמו ועל זה כתב הרמ"א שלא יועיל מה שחות את
הביאור שכתבנו ,ולפי זה לא שיי קולא זו ,ועיי שטח האתרוג כאילו אינו בנמצא ,כי מעול לא
בשו"ת כנ רננה )או"ח סימ ע"ג( מה שתיר היה אתרוג זה הדר ,לכ לא יועיל עכשיו במה
שאינו בנמצא ,אבל בניקור העכברי יועיל
בביאור הסתירה ,והובא בע השדה )ס"ק י'(. עקיפת הפסול ,כי אתרוג זה מעודו 'הדר' היה
אלא שהעכברי מיאסוהו ,לכ א אי שטח זה
קעו .כ העלה במשנ"ב )ס"ק ל"ח( לעני הלכה, בנמצא נשאר שמו ההדר שהיה עליו מקוד,
כי עיקר טע פסול חזזית ושינוי מראה
הוא מחמת שאינו הדר ,ובשאר ימי הלא דעת ומקו המיאוס הלא אינו ש.
הרמב" והרבה פוסקי להקל בזה ,וא שאנו
מחמירי בזה ,מכל מקו די לנו א נחמיר וכלל הדבר שא על ידי הקילו הוא חוזר
כאשר הנימור ש ,אבל כאשר נתח אי צרי ועושהו 'הדר' ,הרי חוזר להיות אתרוג כשר ,וכ
אמרינ לגבי ענבי ההדס שא ה מרובי
להחמיר ,עיי ש. מעליו יכול למעט ,כיו שאז מחזיר ליופיו
והדרו ,ולכ לא איכפת ל במה שהיה פסול
קעז .כ נראה מדברי המשנ"ב )ש (שלא חילק מעיקרו ,אבל א על ידי החיתו אינו חוזר
בכ ,וג שבבכורי יעקב )ס"ק כ"ה( שהוא
בעל חילוק זה בי א הוא ניכר או לא ,לא העלה