Page 258 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 258
Pg: 258 - 9-Back 21-06-16 רסד
דברי הפוסלי בארבע מיני|
סימ תרמט
אכילה מהאתרוג בשאר ימי
לז .מי שרוצה לאכול מ האתרוג בשאר ימי יכול להתנות עליו ולומרקעח קוד
בי השמשות של ליל ראשוקעט ,שאינו בודל את עצמו מלהיות כוחו וזכותו
באתרוג כל שהות בי השמשות של ליל שני ,ונמצא שלא הוקצה האתרוג בליל
ראשו על שאר הימיקפ ,ואז יכול לחתו לכתחילה מהאתרוג ולאכלו ,ולצאת
ידי חובתו בחלק הנשארקפא.
ויש אומרי שבזמנינו אי מועיל לעשות תנאי שאי אנו בקיאי בתנאי ,ובכל
אופ אי לאכול ממנוקפב.
וא הפריש אתרוג מיוחד ליו שני ,נחלקו הפוסקיקפג א מותר לאכול ממנו
בלא תנאי.
מי חיי
להיות בודל את עצמו ביו טוב ראשו ,ולא דבר ברור להחמיר בזה בשאר ימי ,אלא כתב
לחסר ממנו אפילו משהו ,כ כתב במג"א )ס"ק שצ"ע בזה ,לכ בשעת הדחק יש להקל בזה.
י"ט( וכביאור שעה"צ )אות ל"ז(. קעח .כ הוא בסימ תרל"ח סעי ב' לעני תנאי
בנוי סוכה ,אבל כא לא כתבו הפוסקי
קפא .עיי מג"א )סו ס"ק י"ט( שכתב דאיירי שצרי לומר ,ומסתמא סמכו על מה שכתבו ש
שאוכל ממנו ביו שני ויצא בו ידי חובתו באופ התנאי ,ובלבוש )סעי ה'( כתב 'שהתנה כ
ביו שלישי ,דהרי אסור לאכול קוד נטילת בפירוש קוד יו טוב' ,נראה שצרי לאמרו בפיו.
לולב ,כמו שנתבאר סימ תרנ"ב ,וכ העתיק
במשנ"ב )ס"ק מ"ב( ,אבל יל"ע קצת בזה כי הרי קעט .לבוש )סעי ה'( ,ושו"ע התניא )סעי כ'(,
טעימה בעלמא מותר אפילו קוד נטילה מעיקר ומשנ"ב )ס"ק ל"ט( ,אבל אחר בי
הדי) עיי משנ"ב תרנ"ב ס"ק ז'( ,ואכילת פירות השמשות שוב אינו יכול להתנות ,דכיו
נחשב לטעימה ,ולמה אסור לאכול מהאתרוג דאתיקצאי לבי השמשות של יו הראשו שוב
איתקצאי לכל ימי החג ,שכל שבעת הימי ה
שהוא פרי קוד נטילה ,וצ"ע. כיו אחד ארו לעני זה ,אמנ בביאור הלכה
)סימ תרס"ד סעי ט' ד"ה א (כתב שלדברי הבכורי
קפב .רמ"א כא ,וציי לדבריו בסימ תרל"ח יעקב )סימ תרנ"ג ס"ק א'( מהני להתנות לגבי הדס
)סעי ב'( לעני תנאי בסוכה ,אול ש קוד עשיית המצוה שאינו בודל עצמו
כבר חלק עליו במג"א )ס"ק ח'( דמאי שיי מליהנות ,עיי ש בבכורי יעקב שיש שני מיני
בקיאות לעני תנאי שהלשו מפורש בגמ', מוקצה ,ולעני אתרוג כיו ששיי בו אכילה
והביאו במשנ"ב )ש ס"ק כ"ג( ,אבל כא לא חלקו ומוקצה זו חל מיד בבי השמשות לכ צרי
עליו הפוסקי ,אמנ בשו"ע התניא )סעי כ'(
כתב כל עניני התנאי ולא הזכיר כלל שיש להתנות קוד בי השמשות.
חולקי שאי להתנות בזמנינו ,אבל בלבוש )כא
סעי ה'( סיי שכיו שאי אנו בקיאי בלשו קפ .ודוקא כשאומר לשו זה ,שאינו בודל את
עצמו מבי השמשות של ליל שני ,אבל א
התנאי ,לכ יש להחמיר. התנה שאינו בודל ממנו כל בי השמשות ואפילו
שבליל ראשו ,אינו מועיל ,כי על כרח צרי
קפג .במג"א )ס"ק י"ט( הביא בש הרא"ש )פרק
ג' סימ כ"ג( שמותר לאכול ממנו ,רק צרי
