Page 258 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 258

‫‪Pg: 258 - 9-Back 21-06-16‬‬                   ‫רסד‬

‫דברי‪ ‬הפוסלי‪ ‬בארבע מיני‪| ‬‬

                ‫סימ‪ ‬תרמט‬

                                                          ‫אכילה מהאתרוג בשאר ימי‪‬‬

‫לז‪ .‬מי שרוצה לאכול מ‪ ‬האתרוג בשאר ימי‪ ‬יכול להתנות עליו ולומרקעח קוד‪‬‬
‫בי‪ ‬השמשות של ליל ראשו‪‬קעט‪ ,‬שאינו בודל את עצמו מלהיות כוחו וזכותו‬
‫באתרוג כל שהות בי‪ ‬השמשות של ליל שני‪ ,‬ונמצא שלא הוקצה האתרוג בליל‬
‫ראשו‪ ‬על שאר הימי‪‬קפ‪ ,‬ואז יכול לחתו‪ ‬לכתחילה מהאתרוג ולאכלו‪ ,‬ולצאת‬

                                                      ‫ידי חובתו בחלק הנשארקפא‪.‬‬

‫ויש אומרי‪ ‬שבזמנינו אי‪ ‬מועיל לעשות תנאי שאי‪ ‬אנו בקיאי‪ ‬בתנאי‪ ,‬ובכל‬
                                                         ‫אופ‪ ‬אי‪ ‬לאכול ממנוקפב‪.‬‬

‫וא‪ ‬הפריש אתרוג מיוחד ליו‪ ‬שני‪ ,‬נחלקו הפוסקי‪‬קפג א‪ ‬מותר לאכול ממנו‬
                                                                         ‫בלא תנאי‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫להיות בודל את עצמו ביו‪ ‬טוב ראשו‪ ,‬ולא‬          ‫דבר ברור להחמיר בזה בשאר ימי‪ ,‬אלא כתב‬
‫לחסר ממנו אפילו משהו‪ ,‬כ‪ ‬כתב במג"א )ס"ק‬           ‫שצ"ע בזה‪ ,‬לכ‪ ‬בשעת הדחק יש להקל בזה‪.‬‬

                 ‫י"ט( וכביאור שעה"צ )אות ל"ז(‪.‬‬  ‫קעח‪ .‬כ‪ ‬הוא בסימ‪ ‬תרל"ח סעי‪ ‬ב' לעני‪ ‬תנאי‬
                                                ‫בנוי סוכה‪ ,‬אבל כא‪ ‬לא כתבו הפוסקי‪‬‬
‫קפא‪ .‬עיי‪ ‬מג"א )סו‪ ‬ס"ק י"ט( שכתב דאיירי‬        ‫שצרי‪ ‬לומר‪ ,‬ומסתמא סמכו על מה שכתבו ש‪‬‬
‫שאוכל ממנו ביו‪ ‬שני ויצא בו ידי חובתו‬           ‫באופ‪ ‬התנאי‪ ,‬ובלבוש )סעי‪ ‬ה'( כתב 'שהתנה כ‪‬‬
‫ביו‪ ‬שלישי‪ ,‬דהרי אסור לאכול קוד‪ ‬נטילת‬          ‫בפירוש קוד‪ ‬יו‪ ‬טוב'‪ ,‬נראה שצרי‪ ‬לאמרו בפיו‪.‬‬
‫לולב‪ ,‬כמו שנתבאר סימ‪ ‬תרנ"ב‪ ,‬וכ‪ ‬העתיק‬
‫במשנ"ב )ס"ק מ"ב(‪ ,‬אבל יל"ע קצת בזה כי הרי‬       ‫קעט‪ .‬לבוש )סעי‪ ‬ה'(‪ ,‬ושו"ע התניא )סעי‪ ‬כ'(‪,‬‬
‫טעימה בעלמא מותר אפילו קוד‪ ‬נטילה מעיקר‬         ‫ומשנ"ב )ס"ק ל"ט(‪ ,‬אבל אחר בי‪‬‬
‫הדי‪) ‬עיי‪ ‬משנ"ב תרנ"ב ס"ק ז'(‪ ,‬ואכילת פירות‬    ‫השמשות שוב אינו יכול להתנות‪ ,‬דכיו‪‬‬
‫נחשב לטעימה‪ ,‬ולמה אסור לאכול מהאתרוג‬            ‫דאתיקצאי לבי‪ ‬השמשות של יו‪ ‬הראשו‪ ‬שוב‬
                                                ‫איתקצאי לכל ימי החג‪ ,‬שכל שבעת הימי‪ ‬ה‪‬‬
                 ‫שהוא פרי קוד‪ ‬נטילה‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬     ‫כיו‪ ‬אחד ארו‪ ‬לעני‪ ‬זה‪ ,‬אמנ‪ ‬בביאור הלכה‬
                                                ‫)סימ‪ ‬תרס"ד סעי‪ ‬ט' ד"ה א‪ (‬כתב שלדברי הבכורי‬
‫קפב‪ .‬רמ"א כא‪ ,‬וציי‪ ‬לדבריו בסימ‪ ‬תרל"ח‬         ‫יעקב )סימ‪ ‬תרנ"ג ס"ק א'( מהני להתנות לגבי הדס‬
‫)סעי‪ ‬ב'( לעני‪ ‬תנאי בסוכה‪ ,‬אול‪ ‬ש‪‬‬             ‫קוד‪ ‬עשיית המצוה שאינו בודל עצמו‬
‫כבר חלק עליו במג"א )ס"ק ח'( דמאי שיי‪‬‬           ‫מליהנות‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ‬בבכורי יעקב שיש שני מיני‬
‫בקיאות לעני‪ ‬תנאי שהלשו‪ ‬מפורש בגמ'‪,‬‬            ‫מוקצה‪ ,‬ולעני‪ ‬אתרוג כיו‪ ‬ששיי‪ ‬בו אכילה‬
‫והביאו במשנ"ב )ש‪ ‬ס"ק כ"ג(‪ ,‬אבל כא‪ ‬לא חלקו‬     ‫ומוקצה זו חל מיד בבי‪ ‬השמשות לכ‪ ‬צרי‪‬‬
‫עליו הפוסקי‪ ,‬אמנ‪ ‬בשו"ע התניא )סעי‪ ‬כ'(‬
‫כתב כל עניני התנאי ולא הזכיר כלל שיש‬                              ‫להתנות קוד‪ ‬בי‪ ‬השמשות‪.‬‬
‫חולקי‪ ‬שאי‪ ‬להתנות בזמנינו‪ ,‬אבל בלבוש )כא‪‬‬
‫סעי‪ ‬ה'( סיי‪ ‬שכיו‪ ‬שאי‪ ‬אנו בקיאי‪ ‬בלשו‪‬‬       ‫קפ‪ .‬ודוקא כשאומר לשו‪ ‬זה‪ ,‬שאינו בודל את‬
                                                ‫עצמו מבי‪ ‬השמשות של ליל שני‪ ,‬אבל א‪‬‬
                      ‫התנאי‪ ,‬לכ‪ ‬יש להחמיר‪.‬‬     ‫התנה שאינו בודל ממנו כל בי‪ ‬השמשות ואפילו‬
                                                ‫שבליל ראשו‪ ,‬אינו מועיל‪ ,‬כי על כרח‪ ‬צרי‪‬‬
‫קפג‪ .‬במג"א )ס"ק י"ט( הביא בש‪ ‬הרא"ש )פרק‬
‫ג' סימ‪ ‬כ"ג( שמותר לאכול ממנו‪ ,‬רק צרי‪‬‬
   253   254   255   256   257   258   259   260   261   262   263