Page 29 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 29
Pg: 29 - 1-Front 21-06-16
סעי א ב | סמיכות עלי הלולב לה
סימ תרמה
ומתרחקים העלים כל כך עד שאי אפשר לאגד העלים יחד שישכבו
על השדרה הוא העץ שממנו יוצאים עלי הלולבו.
בגמרא )דף ל"ב ע"א( למדו מלשון הפסוק שכתוב 'כפות תמרים' ולא כתוב
'עלי תמרים'ז ,שצריך שיהא הלולב 'כפות' דהיינו 'קשור' ,שיוכלו לכפותם
אל השדרה ,והיינו שיהיו העלים שוכבים על השדרה ולא יהיו מופרדיםח.
ונחלקו במשנה )דף כ"ט ע"א( אם צריך שיהא 'כפות' ממש ,או די במה
שיכול להיות כפות כאשר יאגדנו ,ת"ק סובר שאין צריך שיהא ממש
כפות ,שאם יכול להיות סגור על ידי איגוד מהני אפילו אם לא אגדוט,
אבל רבי יהודה סובר שצריך שיהא כפות בדוקא ,ואם כבר נתפרדו
צריך לאגדם מלמעלה ,שיעמדו כדרך גדילתן בתחילה.
לענין הלכה קיימא לן כתנא קמא ,שאין צריך להיות כפות וסגור ממש,
אלא כל זמן שלא נפתח כל כך שעדיין אפשר לסגרו על ידי איגוד,
הרי הוא כשר אפילו לא אגדו.
נפרצו ונתקשו עליו
אבל אמרו במשנה )דף כ"ט ע"א( שאם נפתחו העלים כל כך עד שנעשה
'נפרצו עליו' ,פסול.
ונחלקו הראשונים בביאור 'נפרצו' ,דעת רש"י )שם ד"ה נפרצו( ,שהעלים
נשרו מעל השדרה ,והם מחוברים רק על ידי אגודהי .דעת הרי"ף
והרמב"ם ,שנכפפו העלים למטה מאוד ,ואינם עולים עם השדרה ,אבל
הם עדיין מחוברים לשדרהיא.
מי חיי
י .אבל א העלי עדיי מחוברי בלולב כשר ו .עיי רש"י )נדה ד כ"ו ע"א ד"ה שדרו( שכתב,
לדעה זו ,וכל זה דוקא בלולב שלא נתקשו 'שדרה קרי כל זמ שהעלי הולכי
העלי כע ,אבל א נתקשו העלי כע עד ומתחברי ומוספי ,ואחר שכלתה השדרה
שנפרדו לגמרי מחמת טבע הלולב שהעלי
מתרחקי מאוד בימות הגשמי כאשר הע גבוהי אור העלי למעלה' ,עכ"ל.
מתקשה ,זה פסול אפילו לדעת רש"י ,ואפילו
לא נשרו העלי כלל אלא שה עדיי מחוברי ז .עיי שו"ע התניא )סעי ג'(.
אל השדרה) ,עיי רש"י ד ל"ב ע"א ד"ה חרות ,ובפירוש
ח .כפות הוא לשו קשירה ואסירה ,כדתנ) מכות
הבית יוס כא.( ד כ"ב ע"ב( כופת שתי ידיו על העמוד) ,רש"י
ד ל"א ע"א ד"ה כפות(.
יא .ופשוט שג ה מודי שא נפסקו לגמרי ט .שסובר כר' זירא ביבמות )ד ק"ד ע"ב( שכל
מהשדרה ,ואינ מחוברי כלל )כפירוש הראוי לבילה אי בילה מעכבת בו ,כ כתב
רש"י( ,שפסול ,כ הוא בבית יוס. הר") ד י"ד ד"ה נפרדו( ,והביאו הב"ח כא.
