Page 31 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 31
Pg: 31 - 1-Back 21-06-16
סעי א ב | סמיכות עלי הלולב לז
סימ תרמה
א כאשר מעמיד את הלולב שוכבי כל העלי על השדרה ואינ מופרדי,
הוא מצוה מ המובחרטו.
נתרחקו העלי ותלוי כלפי מטה 'נפרצו עליו'
ב .א עלי הלולב נתפרדו מאוד עד שתליות לגמרי כלפי מטה ,פסולטז ,כי אי
זה הדריז ,אפילו א אגד יחד שיעלו העלי למעלהיח ,וכל שכ א נתפרדו
לגמרי ונעקרו מהשדרה שפסול ,אפילו א חזר ואגד יחדיט.
מי חיי
לדקדק שיהיו העלי מחוברי לגמרי ,כמבואר אלא נפרדו ולא ניטלה התיומת ,כשר' ,עכ"ל,
בשדי חמד )אסיפת דיני מערכת ד' מיני אות א'(, והביאו בשדי חמד )מערכת ל' כלל קמ"א אות מ"ח(.
ויתבאר בע"ה לקמ) הערה ל"ג( .ועל פי זה נראה
שמה שנפרד מעט על ידי הנענוע אי זה בכלל ביאור חומרא זה ,כתב הב"ח ,דכיו דבגמ' )ד
ל"א ע"א( רצה לומר שטעמו של רבי יהודה
נפרדו מעט ,וכמו שנתבאר למעלה. שפוסל א לא אגדו מלמעלה ,הוא מטע הדר,
וא שלפי המסקנא אי זה טעמו ,אלא מטע
טז .שו"ע כא ,וכפירוש הרי" והרמב". 'כפות' בעינ ,אבל מקו נראה מזה שיש בזה
חסרו בהדר א העלי פרודות .ובט"ז )ס"ק א'(
יז .כ כתב רש"י )ד כ"ט ע"ב ד"ה נפרצו( שטע ביאר דכיו שיש לומר שמה שכתב במשנה נפרדו
הפסול בזה משו שאינו הדר ,וכ כתב עליו כשר ,היינו כשר בדיעבד ,והיינו שלגבי
בשו"ע התניא )סעי ו'( ,אבל דעת הריטב"א )ש( נפרצו עליו שהוא פסול ,כתב שנפרדו כשר ,אבל
שהטע הוא משו שהרי הוא כלולב שאי לו אינו לכתחילה אלא בדיעבד ,וא שאי ברור
עלי והרי הוא כאופתא ,וככל הפסולי מגופ פירוש זה ,מכל מקו מצוה מ המובחר לצאת
שאי שמ עליה ,שפסולי כל שבעה אפילו מכל החששות ,עיי"ש .והנה הט"ז )ס"ק ג'( עצמו
בזמ הזה ,והוא פסול מחמת שאינו מינו ,וכ סובר שא עולי העלי ע השדרה ,אפילו
שה פרודות מעט אי בזה אפילו מצוה מ
נקט בחיי אד) כלל קמ"ט סעי ט'(. המובחר אפילו לדעת המגיד משנה ,עיי"ש ,אבל
ולעני פסולו בשאר ימי ,יש חילוק בי האחרוני העתיקו דברי המגיד משנה שיש בזה
הטעמי ,שלדעת רש"י שהפסול משו שאינו מצוה מ המובחר שלא יהיו אפילו מעט פרודות,
הדר ,לדעת הרמב" והשו"ע )סימ תרמ"ט סעי כ הוא במאמר מרדכי )ס"ק א'( ,ובכורי יעקב )ס"ק
ה'( שמכשירי פסולי הדר בשאר ימי ,כשר ג'( ,והובאו במשנ"ב )ס"ק ג' ,ועיי ס"ק ז'( ,ועיי ש
בשאר ימי ,אבל לדיד שאנו פוסקי כדעת בשעה"צ )אות ד'( שג בנהר שלו) ס"ק א'( פקפק
הרמ"א שפסולי הדר פסולי ג בשאר ימי,
אי בזה נפקא מינה ,אלא כאשר יצטר כמה הרבה בדעת הט"ז ,עיי"ש.
ספיקות אז נוכל לצר להקל לספק ספיקא )עיי
טו .כי לא יתכ שלא יפרדו העלי מעט אלא
פרמ"ג משבצ"ז בסימ תרמ"ח ס"ק י"ז ,וסימ תרמ"ט ס"ק כאשר העלי מכוסי ע קורה ,וכבר כתב
בבכורי יעקב )ס"ק א'( שנוהגי שלא ליקח את
ט'( ,ועיי בשעה"צ )אות י"א( שהביא שבאליה לולב ע הקורה )הוא האדו החופה על הלולב ואז
רבה כתב בש הכלבו שנפרצו עליו כשר בשאר הוא כמקל( ,כדי שיוכלו לכסכס בעת הנענועי,
ימי ,ונראה שטעמו משו שסובר שפסולו כמו שיתבאר לקמ ,וכ מנהג האשכני שלא
משו הדר ,וכדעת הרמב" והשו"ע.
יח .כי דוקא כשעולי מאליה כשר ,אבל א
מצד טבע ה נוטי כלפי מטה ,אי מועיל
