Page 34 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 34

‫‪Pg: 34 - 2-Back 21-06-16‬‬                     ‫מ‬

‫דיני הלולב |‬

                ‫סימ‪ ‬תרמה‬

                                                               ‫הסרת ה'קורא' ביו‪ ‬טוב‬

‫ח‪ .‬יש מי שאוסרלד להסיר את ה'קורא' האדומה מהלולב ביו‪ ‬טוב כדי שיהיו‬
‫העלי‪ ‬מופרדי‪ ‬ויוכל לכסכס בה‪ ‬כראוי‪ ,‬כיו‪ ‬שהוא מתק‪ ‬את הלולב על‬

                              ‫ידי זה הרי הוא עובר על מלאכת 'מכה בפטיש'לה‪.‬‬

                                                                         ‫נשברה השדרה‬

‫ט‪ .‬א‪ ‬נשברה עובי שדרת הלולב‪ ,‬ולא נשברה לגמרי לשני חלקי‪ ‬אלא שעדיי‪‬‬
‫היא מחוברת על ידי המיעוט שלא נשברה‪ ,‬והיא מתקפלת ותלויה למטה‪,‬‬

    ‫כשרלו‪ ,‬אבל צרי‪ ‬לאגדו ש‪ ‬במקו‪ ‬הכפל שלא יהיה ראשו תלוי למטהלז‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫את הבגד אפילו קוד‪ ‬נטילת השלל של חייטי‪,‬‬         ‫הלולב הוא קשקוש העלי‪ ‬דוקא‪ ,‬ולא כדעת‬
‫מכל מקו‪ ‬כיו‪ ‬שאינו יכול ללבשו כתיקונו ועל‬       ‫הגאוני‪ ‬שהוא הולכה והבאה בלבד‪) ,‬עיי‪ ‬בר"‪ ‬ד‪‬‬
‫ידי הסרתו הוא יכול ללבשו כתיקונו‪ ,‬הרי הוא‬        ‫י"ח ע"ב ד"ה אמר‪ ,‬ובריטב"א ד‪ ‬ל"ח(‪ ,‬ועיי‪ ‬בשדי חמד‬
‫גמר מלאכת הבגד‪ ,‬וכ‪ ‬הדבר לעני‪ ‬הלולב שכיו‪‬‬       ‫)אסיפת דיני‪ ‬מערכת ד' מיני‪ ‬אות א'( שכתב שבני‬
‫שלא היה יכול לקיי‪ ‬את המצוה בכל דקדוקיה‪,‬‬         ‫ספרד מדקדקי‪ ‬מאוד שיהיו עלי הלולב‬
‫הרי הוא נחשב למתק‪ ,‬וכמו שכתב בבכורי יעקב‬        ‫העליוני‪ ‬מחוברי‪ ‬היטב ולא יתפרדו כלל‪,‬‬
‫)סימ‪ ‬תרמ"ו ס"ק כ'‪ ,‬הובא לקמ‪ ‬ש‪ ‬אות ל"ו( לעני‪‬‬  ‫והאשכנזי‪ ‬יש מה‪ ‬שאינ‪ ‬מדקדקי‪ ‬בזה‪ ,‬ויש‬
‫הדס שיבשו העלי‪ ‬העליוני‪ ‬שלדעת הרמ"א יש‬          ‫שמדקדקי‪ ‬בהיפ‪ ‬שיהיו העלי‪ ‬פרודי‪ ‬קצת‬
‫לפסול‪ ,‬שאסור להסיר את העלי‪ ‬העליוני‪ ‬ביו‪‬‬        ‫כדי שיבואו לקשקש בה‪ ‬בשעת הנענוע‪ ,‬והביא‬
‫טוב משו‪ ‬מתק‪ ,‬אפילו שלדעת השו"ע הוא‬             ‫טע‪ ‬הדבר בש‪ ‬ספר רוח חיי‪) ‬כא‪ (‬שביאר‬
‫כשר‪ ,‬וג‪ ‬לדעת הרמ"א עצמו הוא כשר כשאי‪‬‬           ‫הדבר על פי דעת הבכורי יעקב הנ"ל‪ ,‬ועיי‪ ‬בשו"ת‬
‫לו לולב אחר‪ ,‬ולכאורה יש להקשות שהרי אינו‬         ‫מעיל האפוד )סימ‪ ‬צ"ו אות ט'( שאביו בעל שו"ת‬
‫מתק‪ ‬ממש שהרי אפשר לצאת בו‪ ,‬אלא כמו‬              ‫חשב האפוד זצ"ל לא לקח לולב שעדיי‪ ‬מחובר‬
‫שכתבנו‪ ,‬שכיו‪ ‬שלפי רצו‪ ‬בעל הלולב אינו דבר‬       ‫ע‪ ‬הקורא‪ ,‬כיו‪ ‬שקשה לכסכס בה‪ ,‬ויתבאר‬
‫מושל‪ ‬כי לא יוכל לצאת בו ידי חובתו לכתחילה‬       ‫בע"ה עני‪ ‬זה במקומו )סימ‪ ‬תרנ"א סעי‪ ‬ט' אות נ'(‪.‬‬
‫יש בו משו‪ ‬תיקו‪ ‬מנה‪ ,‬אבל מי שאינו מקפיד‬
‫על הכסכוס‪ ,‬ורוצה להסיר הקורא מטע‪ ‬אחר‪,‬‬           ‫לד‪ .‬כ‪ ‬כתב בבכורי יעקב )סו‪ ‬ס"ק א'(‪ ,‬וכתב‬
‫אי‪ ‬עליו חשש‪ ,‬דכיו‪ ‬שאינו מקפיד בכ‪ ‬אינו‬         ‫לדמותו לממעט ענבי ההדס שאסור למעט‬
                                                 ‫ביו‪ ‬טוב משו‪ ‬מתק‪ ,‬וא‪ ‬שיש לחלק ביניה‪ ‬כי‬
                         ‫בכלל תיקו‪ ‬מנא אצלו‪.‬‬    ‫לעני‪ ‬ענבי ההדס הרי הוא מתק‪ ‬ממש שהרי בלא‬
                                                 ‫הסרת הענבי‪ ‬ההדס פסול לגמרי‪ ,‬וכא‪ ‬הלולב‬
‫לה‪ .‬בתשובות והנהגות )חלק ו' סימ‪ ‬קמ"ז אות ח'(‬    ‫כשר אפילו א‪ ‬אי אפשר לכסכס בו‪ ,‬מכל מקו‪‬‬
‫השיג על הבכורי יעקב ודעתו להקל בזה‬               ‫יש לומר שכיו‪ ‬שאינו יכול לעשות את המצוה‬
‫כיו‪ ‬שהוא כשר למצוה אפילו בלא הסרת הקורא‪,‬‬        ‫כתיקונו בלא הסרת הקורא‪ ,‬ועל ידי הסרתה יוכל‬
                                                 ‫לקיי‪ ‬המצוה כתיקונה‪ ,‬הרי הוא נחשב למתק‪,‬‬
 ‫עיי‪ ‬ש‪ ,‬ועיי‪ ‬בהערה הקודמת שיש להחמיר‪.‬‬         ‫והרי הוא כלוקט יבולת שעל הבגדי‪ ‬מהבגד‬
                                                 ‫שחייב משו‪ ‬מכה בפטיש )כמו שכתב בשו"ע סימ‪‬‬
‫לו‪ .‬במג"א )ס"ק ב'( כתב שא‪ ‬השדרה בעצמה‬           ‫ש"ב סעי‪ ‬ב' ומג"א ס"ק ה'(‪ ,‬וא‪ ‬שאפשר ללבוש‬
‫נפרצה ונשברה ותלויה למטה‪ ,‬כשר‪ ,‬שהוא‬
‫דומה למה שנתבאר ביו"ד )סימ‪ ‬נ"ד סעי‪ ‬א' וסעי‪‬‬
‫ה'( שא‪ ‬נשברה השדרה של הבהמה כשרה‪ ,‬וא‪‬‬
   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39