Page 30 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 30 - 1-Back 21-06-16‬‬

‫דיני הלולב |‬ ‫לו‬

‫סימ‪ ‬תרמה‬

‫ופסול 'נפרצו עליו' הוא גם כאשר נפרדו העלים מאוד מחמת שנעקרו‬
‫העלים ממקומם ולכן אינם עולים יחד עם השדרה‪ ,‬ואפילו שלא נעשה‬
‫מחמת התקשות הלולב בטבע‪ ,‬כי אם נתקשה הלולב בטבע ונעשה כעץ‬

‫עד שנתרחקו העלים הרי הוא פסול מטעם 'חרות'יב‪.‬‬

‫ולענין הלכה פסק בשו"ע כדעת הרי"ף והרמב"ם‪ ,‬וכל שכן שפסול באופן‬
‫של פירוש רש"י‪.‬‬

‫נפרדו עליו‬

‫א‪ .‬לולב שנפרדו העלי‪ ‬זה מעל זה‪ ,‬אבל לא נפתחו ונפרדו לגמרי כמו עלי‬
‫החריות )הוא הענפי‪ ‬הגדולי‪ ‬היוצאי‪ ‬מהדקל(‪ ,‬כשר‪ ,‬אפילו לא אגד את כל‬
‫הענפי‪ ‬שיהיו קשורי‪ ‬וסמוכי‪ ‬יחד‪ ,‬כיו‪ ‬שאינ‪ ‬פרודי‪ ‬כל כ‪ ‬שאי אפשר‬

‫לאגד‪ ‬יחד‪ ,‬וא‪ ‬היה רוצה היה יכול לאגד‪ ‬והיו סמוכי‪ ‬יחדיג‪.‬‬

‫מכל מקו‪ ‬מצוה מ‪ ‬המובחר להדר ליקח לולב שאי‪ ‬עליו פרודות זה מזה‬
‫לגמרייד‪ ,‬ומסתבר שמה שנפתחי‪ ‬מעט העלי‪ ‬בעת הנענוע‪ ,‬אינו בכלל זה‪ ,‬ולכ‪‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫די‪ ‬נתקשו העלי‪ ‬בפני עצמו‪ ,‬ובשו"ע התניא‬ ‫והתוס' )ד"ה נפרצו( והרא"ש )פרק ג' סימ‪ ‬ג'(‬
‫)סעי‪ ‬ג' ‪ ‬ו'( כתב תחילה די‪ ‬נתקשו העלי‪ ‬ועל‬ ‫פרשו שנפרדו כל העלי‪ ‬מהכפלות שלה‪,‬‬
‫זה כתב עיקר ההלכה‪ ,‬ואחר כ‪ ‬כתב ההלכה‬ ‫שנחלקו כל העלי‪ ‬מגב‪ ‬ונעשו לשני‪) ,‬ויתבאר‬
‫של 'נפרצו עליו' שהעלי‪ ‬תלויי‪ ‬למטה‪ ,‬כי‬
‫סידר הדברי‪ ‬לפי טבע הלולב שעל פי הרוב‬ ‫בע"ה בסעי‪ ‬ג'(‪.‬‬
‫נפרדי‪ ‬העלי‪ ‬מחמת התקשות העלי‪) ,‬ואחרי‬
‫יב‪ .‬כמו שאמרו )ד‪ ‬ל"ב ע"א( 'חרות פסול‪ ,‬דומה‬
‫דבריו צעדתי בפתיחה זו‪ ,‬אלא שבהלכות בפני‪ ‬נתבאר‬ ‫לחרות כשר'‪ ,‬ופרש"י‪' ,‬חרות' ‪ ‬קשה‬
‫שנעשה חריות‪ ,‬שכ‪ ‬דר‪ ‬הלולב שעליו נושרי‪‬‬
‫לפי סדר השו"ע והרמ"א(‪.‬‬ ‫בימות הגשמי‪ ,‬והשדרה מתקשה ונעשה ע‪,‬‬
‫'דומה לחרות' ‪ ‬היינו שהתחיל להתקשות ועדיי‪‬‬
‫יג‪ .‬כבר נתבאר לעיל בפתיחה‪ ,‬שלעני‪ ‬הלכה‬ ‫לא נעשה ע‪ ,‬עכ"ל‪) ,‬ונושרי‪ ‬שאמר רש"י אי‪ ‬הכוונה‬
‫קיימא ל‪ ‬כת"ק דמתניתי‪ ,‬שא‪ ‬יכול‬
‫לאגד‪ ‬יחד אפילו שלמעשה לא אגד‪ ‬יחד הרי‬ ‫שנושרי‪ ‬ממש אלא שמתפצלי‪ ,‬כ‪ ‬פירש ב"י(‪.‬‬
‫וזה אינו פסול 'נפרצו עליו' שנתבאר לעיל‪,‬‬
‫הוא כשר‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫כי ש‪ ‬אפילו לא נתקשו כע‪ ‬אלא נפרצו מחמת‬
‫שנעקרו ממקו‪ ‬חיבור‪ ,‬פסול‪ ,‬כ‪ ‬מבואר בטור‪,‬‬
‫יד‪ .‬כ‪ ‬כתב ברמ"א כא‪ ,‬והוא מדברי הרב המגיד‬ ‫אבל בשו"ע )סעי‪ ‬ב'( כתב די‪ ‬נפרצו עליו‬
‫)פרק ח' מהלכות לולב הלכה ג'( בש‪ ‬מקצת‬ ‫שנדלדלו משדרו של לולב כעלי החריות‪ ,‬ועירב‬
‫הגאוני‪ ,‬וכ‪ ‬כתב בתניא רבתי )הלכות לולב ד‪‬‬ ‫די‪' ‬נפרצו עליו' ע‪ ‬די‪' ‬חרות פסול'‪ ,‬נראה‬
‫צ"א ע"ד( 'מצאתי בש‪ ‬רבינו אב‪ ‬מיגאש‪ ,‬נהגו‬ ‫שהוא כלל אות‪ ‬יחד‪ ,‬כי א‪ ‬נפרצו עליו אי‪‬‬
‫הע‪ ‬לבקש לולב כפות ועומד‪ ,‬שלא נפרדו‬ ‫חילוק באיזה אופ‪ ‬הוא נעשה‪ ,‬א‪ ‬מחמת‬
‫העלי‪ ,‬ומניחי‪ ‬אות‪ ‬שנפרדו העלי‪ ‬א‪ ‬על‬ ‫התקשות הע‪ ‬או מטע‪ ‬אחר‪ .‬אבל הרמ"א כתב‬
‫פי שלא ניטלה התיומת‪ ,‬ובמקו‪ ‬שאינו מצוי‬