Page 32 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 32

‫‪Pg: 32 - 1-Front 21-06-16‬‬

   ‫דיני הלולב |‬                                   ‫לח‬

                   ‫סימ‪ ‬תרמה‬

‫‪1‬‬

                                                                     ‫נפרצו רוב עלי הלולב‬

   ‫ג‪ .‬וכל זה א‪ ‬אי‪ ‬רוב עלי הלולבכ עולי‪ ‬כלפי מעלה‪ ,‬אבל א‪ ‬רוב עלי הלולב‬
   ‫עולי‪ ‬כלפי מעלה ולא נפרצו‪ ,‬כשרכא‪ ,‬א‪ ‬רוב שיעור הלולב מכוסה בעלי‪‬כב‪,‬‬

                                       ‫כיו‪ ‬שרוב העלי‪ ‬כשרי‪ ‬הולכי‪ ‬אחר הרוב‪.‬‬

                                                      ‫נתפרדו העלי‪ ‬ביותר משיעור לולב‬

   ‫ד‪ .‬א‪ ‬נתפרדו העלי‪ ‬בחלק הלולב שהוא כבר יותר משיעור הלולב )שהוא ארבעה‬
   ‫טפחי‪ ,(‬והיינו שיש בלולב שיעור ארבע טפחי‪ ‬שאי‪ ‬העלי‪ ‬תלויי‪ ‬כלפי‬

                                                                          ‫מטה‪ ,‬כשרכג‪.‬‬

                                  ‫נעקרו רוב העלי‪ ‬ונשארו עלי‪ ‬כשרי‪ ‬כשיעור לולב‬

   ‫ה‪ .‬א‪ ‬הלולב ארו‪ ‬ורוב העלי‪ ‬נתפרדו כלפי מטה‪ ,‬אבל עדיי‪ ‬נשאר שיעור‬
   ‫לולב שהעלי‪ ‬עולי‪ ‬למעלה‪ ,‬א‪ ‬החלק הנפר‪ ‬הוא למטה‪ ,‬ולמעלה יש‬
   ‫שיעור לולב שאינו נפר‪ ,‬יש להכשיר‪ ,‬כיו‪ ‬שיכול לחתכו ולהעמידו על שיעורוכד‪,‬‬

   ‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

   ‫ורק מיעוט יורדי‪ ‬כלפי מטה‪ ,‬צרי‪ ‬שיהיה שיעור‬    ‫מה שאגד‪ ,‬כ‪ ‬כתב בשו"ע התניא )סעי‪ ‬ו'(‪,‬‬
   ‫לולב מכוסה לגמרי בעלי‪ ,‬ואי‪ ‬הכשר בנפרצו‬       ‫והביאו במשנ"ב )ס"ק ו'(‪ ,‬וכתב שכ‪ ‬מוכח מלשו‪‬‬
   ‫מיעוט העלי‪ ‬א‪ ‬רק כל השיעור מכוסה בעלי‪,‬‬
   ‫ועיי‪ ‬בביאור הלכה )ד"ה ועדיי‪ (‬שנתקשה בדבריו‪,‬‬               ‫הרב המגיד שהובא בט"ז )ס"ק ב'(‪.‬‬
   ‫דכיו‪ ‬שמקורו של הגר"א בזה הוא מדיני הדס‬
   ‫שצרי‪ ‬שיהיה עליו חופי‪ ‬את עצו‪ ,‬וש‪ ‬נתבאר‬                    ‫יט‪ .‬כ‪ ‬הוא ברמ"א כא‪ ,‬כפרש"י‪.‬‬
   ‫שדי ברוב עצו מחופה בעלי‪ ‬בדיעבד‪ ,‬ולמה פסל‬
   ‫כא‪ ‬א‪ ‬מיעוט השדרה אינו מכוסה בעלי‪ ,‬עיי‪‬‬      ‫כ‪ .‬ורוב כל עלה ועלה‪ ,‬כ‪ ‬כתב במג"א )ס"ק ג'(‪,‬‬
   ‫ש‪ ,‬שהעלה שאי‪ ‬להחמיר בזה במיעוטו‪ ,‬וכ‪‬‬         ‫ועיי‪ ‬בפוסקי‪ ‬שכתבו שהוא ט"ס וצרי‪‬‬
   ‫כתב בשו"ע התניא )סעי‪ ‬ז'( שצרי‪ ‬שרוב השדרה‬     ‫להשי‪ ‬הציו‪ ‬על סעי‪ ‬ג' לעני‪ ‬נחלקה התיומת‪,‬‬
   ‫יהיה מכוסה כדי לפסול ולא כולו‪ ,‬ועיי‪ ‬בע‪‬‬       ‫ואכ‪ ‬בדפוסי‪ ‬של זמנינו ציו‪ ‬דברי המג"א הוא‬
   ‫השדה )ס"ק ג'( שג‪ ‬נתקשה בביאור דברי הגר"א‪.‬‬     ‫על סעי‪ ‬ג'‪ ,‬אבל במשנ"ב )ס"ק ח'( כתב דברי‬
                                                  ‫המג"א כא‪ ,‬וג‪ ‬בסעי‪ ‬ג'‪ ,‬ועיי‪ ‬בשעה"צ )אות‬
   ‫כג‪ .‬פרי מגדי‪) ‬א"א ס"ק ג'( והביאו בבכורי יעקב‬  ‫י"ד( שדברי המג"א עולי‪ ‬ג‪ ‬כא‪ ‬וג‪ ‬על סעי‪‬‬
   ‫)ס"ק ד'(‪ ,‬ומשנ"ב )ס"ק ח'(‪ .‬ויש להסתפק א‪‬‬       ‫ג'‪ ,‬שבשניה‪ ‬כתב הב"י דבר זה‪ ,‬וכ‪ ‬נראה בפרי‬
   ‫עלי הלולב עולי‪ ‬ע‪ ‬השדרה מעט ובאמצע ה‪‬‬         ‫מגדי‪) ‬א"א ס"ק ג'( שהוא עולה ג‪ ‬על הלכה‬
   ‫מתקפלי‪ ‬ונוטי‪ ‬כלפי מטה לגמרי‪ ,‬דהיינו‬
   ‫שה‪ ‬מתדלדלי‪ ‬כעלי החריות רק באמצע‪ ‬של‬                                             ‫זו‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪.‬‬
   ‫העלי‪ ,‬כי למעשה העלי‪ ‬חופי‪ ‬את השדרה‪.‬‬
                                                  ‫כא‪ .‬כ‪ ‬כתב הרמ"א‪ ,‬וכוונתו לרוב העלי‪‬‬
   ‫כד‪ .‬כמו דאמרינ‪ ‬ביו"ד )סימ‪ ‬נ"ו סעי‪ ‬ד'( לגבי‬  ‫שבתו‪ ‬השיעור‪ ,‬שכיו‪ ‬שעדיי‪ ‬נשאר‬
                                 ‫צומת הגידי‪.‬‬
                                                                      ‫הלולב מכוסה בעלי‪ ‬כשר‪.‬‬

                                                  ‫כב‪ .‬עיי‪ ‬ברמ"א שבהערה הקודמת‪ ,‬והנה הגר"א‬
                                                  ‫פירש כוונתו דאיירי לעני‪ ‬חיפוי הלולב‬
                                                  ‫בעלי‪ ,‬שאפילו שרוב העלי‪ ‬לא נעקרו ממקומ‪,‬‬
   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37