Page 71 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 71 - 3-Back 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬ט | דיני לולב כפו‪ ‬עז‬

‫סימ‪ ‬תרמה‬

‫לולב ארו‪‬‬

‫סט‪ .‬ראוי להדר שיהא לו לולב ארו‪ ‬ונאה‪ ,‬כי יש בזה הידור מצוהרטז‪ ,‬ופשוט‬
‫שא‪ ‬הוא ארו‪ ‬יותר מדאי‪ ,‬אי‪ ‬בזה הידור‪ ,‬שאינו אלא חוכא וטלולאריז‪,‬‬
‫אלא שהכונה בזה שכשיש לו שני לולבי‪ ‬ששניה‪ ‬שוי‪ ‬בדרגת כשרות‪ ‬והידור‪‬‬

‫וה‪ ‬גדולי‪ ‬כשיעור הרגיל‪ ,‬ואחד גדול ואחד קצר‪ ,‬יקח את הגדול יותרריח‪.‬‬

‫לולב הבא מלב ע‪ ‬התמר‬

‫ע‪ .‬מבואר בדברי חז"לריט שהלולב הוא לבה של ע‪ ‬התמר‪ ,‬ועל פי זה כתבו‬
‫כמה פוסקי‪‬רכ שיש ליקח את הלולב מהענ‪ ‬מענפי הדקל הפנימי‪ ,‬שה‪‬‬
‫בתו‪ ‬לבו של דקל‪ ,‬אבל העול‪ ‬אי‪ ‬נזהרי‪ ‬בזה לדקדק בלולב ולחקור א‪ ‬הוא‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫שהוסי‪ ‬על השיעור לא קיי‪ ‬מצוה גדולה יותר‬ ‫אוהב לצאת בו‪ ,‬לדעת גדולי‪ ‬אחרי‪ ‬לא די‬
‫מצד מצות לולב‪.‬‬ ‫שאינו מ‪ ‬המובחר‪ ,‬אלא שאי‪ ‬יוצאי‪ ‬בו‪ ,‬והביאו‬
‫בשערי תשובה )כא‪ ,(‬ועיי‪ ‬בחיי‪ ‬וברכה )אות‬
‫ריז‪ .‬הוא מילתא דפשיטא‪ ,‬כי בזה אינו מקיי‪‬‬
‫זה קלי ואנוהו‪ ,‬אלא הוא לשחוק בעיני כל‬ ‫קכ"ה( שהביא הרבה פוסקי‪ ‬שסוברי‪ ‬כ‪.‬‬
‫רואיו‪) ,‬והכונה בזה למי שנוטל לולב ארו‪ ‬הרבה יותר‬
‫ריד‪ .‬כמו שנתבאר לעיל )אות ס"ד(‪ ,‬ועיי‪ ‬מג"א‬
‫מהשיעור הרגיל‪ ,‬אבל מה שנהוג שהאדמורי"‪ ‬והרבני‪‬‬ ‫)ס"ק ו'(‪.‬‬
‫יש לה‪ ‬לולב ארו‪ ‬אינו בכלל זה‪ ,‬אדרבה יש בזה משו‪‬‬
‫זה קלי ואנוהו‪ ,‬וכל אד‪ ‬יכול ליקח לולב ארו‪ ‬כזה‪ ,‬ולזה‬ ‫רטו‪ .‬לדיד‪ ‬דקיי"ל כדעת הרמ"א )סימ‪ ‬תרמ"ט סעי‪‬‬
‫ה'( עיי‪ ‬ש‪ ‬בדי‪ ‬פסולי הדר בשאר ימי‪.‬‬
‫נתכוי‪ ‬המג"א להדר בזה(‪.‬‬

‫ריח‪ .‬וכ‪ ‬ראיתי אצל בעלי הוראה‪ ,‬שכאשר‬ ‫רטז‪ .‬מג"א )סימ‪ ‬תרע"ב ס"ק ג'(‪ .‬ועיי‪ ‬בטורי אב‪‬‬
‫שואלי‪ ‬על שני לולבי‪ ‬ושניה‪ ‬שוי‪‬‬ ‫)חגיגה ד‪ ‬ז' ע"א( שכתב שלפי דברי‬
‫בהידור‪ ‬ואחד גדול יותר‪ ,‬מציעי‪ ‬לשואל ליקח‬ ‫הירושלמי )ריש פרק ב' דביכורי‪ (‬א‪ ‬מוסי‪ ‬על‬
‫את הגדול יותר‪) .‬וכתב בספר מאמר מרדכי ‪ ‬נדבורנא‬ ‫השיעור ועושה לולב גדול יותר מהשיעור‪ ,‬אי‪‬‬
‫בעשיית‪ ‬מצוה‪ ,‬ואי‪ ‬מקבלי‪ ‬שכר על זה יותר‬
‫שהרה"ק רבי מרדכי מנדבורנא זצ"ל נהג ליקח לולב ארו‪‬‬ ‫מכאשר עושה כשיעור‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ,‬ואינו סתירה‬
‫ט' טפחי‪ ,‬ואמר שכיו‪ ‬שהלולב בגמטריא 'חיי‪ '‬על ידי‬ ‫לדברי המג"א‪ ,‬כי מה שאמר ש‪ ‬שאי‪ ‬בעשיית‪‬‬
‫שיקח לולב ארו‪ ‬יהיו לו חיי‪ ‬ארוכי‪ ,‬ואמר עוד שזהו‬ ‫מצוה‪ ,‬היינו לעני‪ ‬די‪ ‬הלולב שאינו הוספה‬
‫מההלכות שנשכחו בימי אבלו של משה רבינו ע"ה‪ ,‬עיי‪‬‬ ‫במצות לולב‪ ,‬ומקבל שכר על נטילת לולב קט‪‬‬
‫כגדול‪ ,‬אבל בודאי שיש הידור מצוה מצד זה‬
‫ש‪ ‬הלשו‪.(‬‬ ‫קלי ואנוהו לנאותו בלולב נאה‪ ,‬וזה מצוה‬
‫צדדית במצות לולב ששיי‪ ‬בכל המצות‬
‫ריט‪ .‬כ‪ ‬הוא במדרש רבה )אמור פרשה ל' אות ט"ו(‪.‬‬ ‫להתנאות לפניו במצות‪ ,‬ובודאי יש על זה קבלת‬
‫שכר מצד הידור שבו‪ ,‬אבל שאינו נכלל‬
‫רכ‪ .‬בשלטי גיבורי‪) ‬ריש פרק לולב הגזול( כתב‬ ‫לתוספת ומעלה במצות לולב‪ ,‬והיינו‪ ,‬שבמה‬
‫בש‪ ‬הריא"ז שכתב ד'כפות תמרי‪ '‬זה‬
‫ענ‪ ‬מענפי הדקל הפנימי‪ ,‬שה‪ ‬בתו‪ ‬לבו של‬
‫דקל‪ ,‬והוא הנקרא לולב‪ ,‬וזה לשו‪ ‬כפות‪ ,‬שכ‪‬‬