Page 214 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A

‫‪Pg: 214 - 7-Back 21-11-21‬‬

‫‪ 214‬בתוך מערבולת הימים‬

‫הדגש על המלחמה הרוחנית והצגתה כמאבק נגד דת ישראל‪ ,‬מציגה את‬
‫האנטישמיות הנאצית כחוליה בשרשרת של ׳שנאת עולם לעם עולם׳‪ ,‬להבדיל‬
‫מהתפיסה האקדמית שהתפתחה באותה עת ואשר ניתחה את האנטישמיות‬
‫הנאצית כסוג ייחודי של אנטישמיות גזענית‪ ,‬כזו המעוניינת ברצח הגוף היהודי‬
‫ולאו דווקא בחיסול התרבות והדת היהודית‪ .‬התפיסה האחרת‪ ,‬כפי שביטא‬
‫פראגר‪ ,‬הייתה לאבן יסוד בגיבוש התודעה של החברה החרדית החדשה לאחר‬

‫השואה ולו – לפראגר – היה תפקיד חשוב בייסודה ובביסוסה‪.‬‬

‫*‬

‫בכתיבתו בדבר לילדים השתלב פראגר בשיח החלקי ותרם לו את חלקו הן‬
‫בקידוש האחיזה בנשק כנגד הקם להורגך‪ ,‬הן בהדגשת קיום המסורת היהודית –‬
‫שניהם נועדו לתרום להגברת האמפתיה בין ילדים ונוער בארץ ובין ילדי הגולה‪.‬‬
‫פראגר היה שותף לעמיתיו לעט במסרים ובערכים שהועברו לקהל‬
‫הקוראים הצעיר‪ 367.‬כמוהם הוא הרבה לעסוק בסוגיית הזיקה והסולידריות‬
‫שבין יהודי היישוב ליהודי הגולה; וכמוהם ניסה לגשר על פער זה בהדגשת‬
‫החיוניות היהודית בגולה (מאבק הישרדות‪ ,‬מאבק בנשק) מצד אחד‪ ,‬והדגשת‬
‫המסורת והרוח היהודית המשותפת המתקיימת גם כאן וגם שם‪ ,‬מהצד‬
‫האחר‪ ,‬בניסיון לגשר על המרחק באמצעות יזמה פיזית (משלוח האתרוג) או‬
‫באמצעות ׳סיפור׳ היוצר מעין דיאלוג‪ :‬הילד ׳כאן׳ מתוודע באמצעות פעולת‬

‫הקריאה לגורל אחיו ׳שם׳‪.‬‬
‫עם זאת אפשר להתרשם שחיזוק הקשר בין יהודי ארץ ישראל לאחיהם‬
‫שבגולה בא לידי ביטוי באופן שונה בכתיבתו של פראגר במהלך השואה‬
‫ובכתיבתו אחריה‪ .‬כל עוד נאנקו היהודים תחת הכיבוש הנאצי היו הסיפורים‬
‫מתונים יותר‪ ,‬עקיפים ומרומזים‪ .‬הוא השתמש בעיקר במשלים‪ ,‬וכנהוג‬
‫במשלים הרחיק עדותו לדמויות מעולם החי והצומח‪ .‬גם התיאורים ששילב‬
‫על קיום מנהגי החג (סוכות בוורשה) היו נטולי תיאורים אכזריים או מפורטים‬
‫של יהודי ורשה באותן שנים‪ .‬לעומת זאת בסיפורים שנכתבו אחרי השואה‬
‫הודגשה המציאות הנוראה (׳מחנה עינויים׳) כרקע להתעקשות על הזהות‬
‫היהודית בדרך של קיום מצוות מסורתיות גם תוך כדי סיכון הגוף‪ .‬מסירות‬
‫נפש זו התבקשה לדעתו גם בארץ‪ .‬גם כאן הצטרף פראגר למגמה רווחת‬
‫במרחב העיתונאי של אותן שנים‪ ,‬וביסס דגם חדש של סיפורי זיקה ליהדות‬
‫אירופה שבמצוקה‪ .‬הדגשת המאפיינים המשותפים שבין היישוב ובין האחים‬

‫‪ 3 67‬על כך ראו גם אצל אברהם‪ ,‬׳גבורת המאמין׳‪ ,‬עמ׳ ‪.85-84‬‬