Page 214 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 214
Pg: 214 - 7-Back 21-11-21
214בתוך מערבולת הימים
הדגש על המלחמה הרוחנית והצגתה כמאבק נגד דת ישראל ,מציגה את
האנטישמיות הנאצית כחוליה בשרשרת של ׳שנאת עולם לעם עולם׳ ,להבדיל
מהתפיסה האקדמית שהתפתחה באותה עת ואשר ניתחה את האנטישמיות
הנאצית כסוג ייחודי של אנטישמיות גזענית ,כזו המעוניינת ברצח הגוף היהודי
ולאו דווקא בחיסול התרבות והדת היהודית .התפיסה האחרת ,כפי שביטא
פראגר ,הייתה לאבן יסוד בגיבוש התודעה של החברה החרדית החדשה לאחר
השואה ולו – לפראגר – היה תפקיד חשוב בייסודה ובביסוסה.
*
בכתיבתו בדבר לילדים השתלב פראגר בשיח החלקי ותרם לו את חלקו הן
בקידוש האחיזה בנשק כנגד הקם להורגך ,הן בהדגשת קיום המסורת היהודית –
שניהם נועדו לתרום להגברת האמפתיה בין ילדים ונוער בארץ ובין ילדי הגולה.
פראגר היה שותף לעמיתיו לעט במסרים ובערכים שהועברו לקהל
הקוראים הצעיר 367.כמוהם הוא הרבה לעסוק בסוגיית הזיקה והסולידריות
שבין יהודי היישוב ליהודי הגולה; וכמוהם ניסה לגשר על פער זה בהדגשת
החיוניות היהודית בגולה (מאבק הישרדות ,מאבק בנשק) מצד אחד ,והדגשת
המסורת והרוח היהודית המשותפת המתקיימת גם כאן וגם שם ,מהצד
האחר ,בניסיון לגשר על המרחק באמצעות יזמה פיזית (משלוח האתרוג) או
באמצעות ׳סיפור׳ היוצר מעין דיאלוג :הילד ׳כאן׳ מתוודע באמצעות פעולת
הקריאה לגורל אחיו ׳שם׳.
עם זאת אפשר להתרשם שחיזוק הקשר בין יהודי ארץ ישראל לאחיהם
שבגולה בא לידי ביטוי באופן שונה בכתיבתו של פראגר במהלך השואה
ובכתיבתו אחריה .כל עוד נאנקו היהודים תחת הכיבוש הנאצי היו הסיפורים
מתונים יותר ,עקיפים ומרומזים .הוא השתמש בעיקר במשלים ,וכנהוג
במשלים הרחיק עדותו לדמויות מעולם החי והצומח .גם התיאורים ששילב
על קיום מנהגי החג (סוכות בוורשה) היו נטולי תיאורים אכזריים או מפורטים
של יהודי ורשה באותן שנים .לעומת זאת בסיפורים שנכתבו אחרי השואה
הודגשה המציאות הנוראה (׳מחנה עינויים׳) כרקע להתעקשות על הזהות
היהודית בדרך של קיום מצוות מסורתיות גם תוך כדי סיכון הגוף .מסירות
נפש זו התבקשה לדעתו גם בארץ .גם כאן הצטרף פראגר למגמה רווחת
במרחב העיתונאי של אותן שנים ,וביסס דגם חדש של סיפורי זיקה ליהדות
אירופה שבמצוקה .הדגשת המאפיינים המשותפים שבין היישוב ובין האחים
3 67על כך ראו גם אצל אברהם ,׳גבורת המאמין׳ ,עמ׳ .85-84