Page 259 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 259
Pg: 259 - 9-Back 21-11-21
התגבשות תודעת השואה בחברה החרדית 259
׳זרמים פוליטיים וקבוצות לחץ רעיוניות לא באו על סיפוקם במסגרת יד
ושם׳ 139.הקבוצות השונות בחברה לא היו מוכנות עוד להכפיף את קולן
הייחודי ל׳ממלכתיות׳ .במסגרת תופעה זו של ריבוי קולות בעלי גוון פוליטי
רעיוני פעל גם פראגר להדגיש את הפן הדתי־אמוני בתקופת השואה וייסד
את גנזך קידוש השם .בכך היה לנחשון בחברה החרדית.
הנצחת השואה בחברה החרדית
הנצחת השואה התעצבה במרחב הקהילתי הציבורי החרדי תוך כדי פולמוס
עם ההנהגה החילונית 140.המחלוקת על הבניית הזיכרון נוצרה על רקע
תפיסות מנוגדות .יהודית תידור־באומל הגדירה את תפקידי ההנצחה:
׳תפקידה האחד [של ההנצחה] הוא סוציולוגי־פונקציונלי׳ ,ו׳עצם העשייה
המשותפת מהווה מקור לליכוד ולהמשכיות .תפקידה האחר הוא סוציולוגי־
חינוכי :ההנצחה מהווה כלי לטיפוח אתוסים ולהעברתם מדור לדור .תפקידה
השלישי הוא פסיכולוגי־תיאולוגי :באמצעות טקסים ויצירת במות־פולחן
משתלבת ההנצחה בדפוסי אמונה קיימים או מהווה תחליף להם .בכך היא
תורמת רבות לתהליך ההתאוששות ולחיפוש נחמה לאחר אסון׳141.
החברה החרדית סבורה שהתעצמותה היא דרך ההנצחה האולטימטיבית
לקרבנות .התחזקותו של עולם התורה נתפסת כניצחון על הנאציות שגמרה
אומר להחריבו :׳הנאצים הרי ביקשו להרוס קהילות שלמות של לומדי
תורה ,ולימוד התורה שמתקיים היום הוא התשובה למפלצתיות הנאצית .כך
שהלימוד והתפילה הם בראש ובראשונה הדרך של החרדים לזכור את השואה
בכל יום ,בכל שעה׳ 142.האדמו״ר מבוסטון ,רבי לוי יצחק הורביץ ,אמר:
הדרך בה אנו זוכרים משמעותית הרבה יותר [מזו של החילונים] –
אנו זוכרים במעשים ולא בדמעות .אין אנו מעוניינים בקבורת העבר
[ ]...אלא בהחייאתו ,בהמשכיותו [ ]...הנצחת השואה שלנו הוא הדף
היומי ,מוסדות ׳בית יעקב׳ ,הישיבות [ ]...הזכרון המשמעותי ביותר
139מ׳ ריגל ,׳למי שייך זכר השואה?׳ ,הארץ.15.1.1966 ,
140על הנצחת השואה במרחב החרדי הפרטי המשפחתי ,ראו :שאול ,פאר תחת אפר ,עמ׳
.261-259
141תידור־באומל ,׳לזכרון עולם׳ ,עמ׳ .20
1 42ל׳ קדם ,׳אבל פרטי כן ,תקנה לדורות לא׳ ,שביעי :קול העיר בני ברק ,ו׳ בטבת תשס״ז,
עמ׳ .12ראו גם :אדרעי ,׳כיצד זוכרים?׳ ,עמ׳ .38-30