Page 256 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 256

‫‪Pg: 256 - 8-Front 21-11-21‬‬

                                                                                                    ‫‪ 256‬בתוך מערבולת הימים‬

                  ‫העיתונאי של המשפט‪ ,‬טען‪ ,‬מכוון את דעת הקהל ל׳כיוון שלילי׳‪ ,‬ל׳דעות‬
                  ‫נפסדות׳ ולכך ש׳״הדיוטות״ מטיחים דברים כלפי מעלה׳‪ .‬הוא פנה למערכת‬
                  ‫בית יעקב בבקשה שהירחון ואנשי העט של הציבור החרדי יסבירו לציבור את‬

                    ‫׳גודל מעלתם ושכרם של הקדושים והטהורים׳ מקדשי השם בתקופה זו‪128.‬‬
                  ‫אבא חיים פישר כתב אף הוא לעורכי העיתון והביע את תחושתו כי עדות‬
                  ‫על פעולתו של הרב וייסמנדל הייתה ׳מוסיפה הרבה במשפט‪ ,‬כדי לתת ביטוי‬

‫‪8‬‬

                  ‫לתיאור ההווי של היהדות החרדית בזמן הכיבוש הנאצי׳‪ .‬׳שמעתי גם על‬
                  ‫״מאמר תלונה״ של המודיע׳‪ ,‬הוסיף‪ ,‬ובו נכתב שלא ניתן מקום ראוי במשפט‬
                  ‫לחיי היהדות החרדית וסבלה‪ ,‬ובמיוחד לגבורתה‪ .‬׳היה מעניין לדעת׳‪ ,‬הוסיף‪,‬‬
                  ‫׳האם נעשו צעדים נגד אפליה זו? ומה היו תוצאותיה?׳‪ 129.‬תשובת המערכת‪,‬‬
                  ‫כלומר פראגר‪ ,‬בעניין זה מעניינת לא פחות‪ :‬׳אם כי יש בהכרח מגבלות חוקיות‬
                  ‫ומשפטיות בהזמנת עדים לדין‪ ,‬ברור כי אילו התביעה היתה מעוניינת להציג‬
                  ‫בפני עם ועולם את סבלה וגבורתה של היהדות החרדית – ודאי שאפשר היה‬
                  ‫למצוא דרכים מתאימים לכך ואף עדים נאותים [‪ ]...‬מכיוון שאין לנו השפעה‬
                  ‫בעניין‪ ,‬אנו רואים מחובתנו לפרסם דווקא בימים אלה חומר עדות ראשוני‬
                  ‫במעלה‪ ,‬על הנושא הנידון [‪ ]...‬ועוד נדאג אם ירצה ה׳ להשלים במידת האפשר‬

                                                        ‫את התמונה האמיתית של השואה׳‪130.‬‬
                  ‫לצד דברי ביקורת אלה שביטאו את תחושת מגזרו‪ ,‬בסוגיה בולטת אחת‬
                  ‫התייחד פראגר‪ .‬הוא לא קיבל את העמדה שרווחה בחלקים מהציבור החרדי‬
                  ‫כאילו היה פסול בכך שהמדינה ניכסה לעצמה את השואה וקרבנותיה‪ ,‬אף על‬
                  ‫פי שרבים מהם לא נמנו עם המחנה הציוני – עמדה שעדיין יש מי שמחזיקים‬
                  ‫בה בציבור החרדי‪ .‬׳אותם אנשים ואותן מפלגות ציוניות שעשו הכל בשעתו‬
                  ‫להשתיק את השואה ולא נתנו כתף להצלת אחיהם היהודים הנרדפים ואף‬
                  ‫לעגו להמוני הקדושים אשר הובלו ״כצאן לטבח״‪ ,‬הם המה שמינו את עצמם‬

                                         ‫ליורשיהם של הקדושים שנעקדו על קידוש השם׳‪131.‬‬
                   ‫השיח הפנים־מגזרי שהתנהל מעל דפי העיתון היה חלק מתהליך הבניית‬
                   ‫הזיכרון החרדי הקולקטיבי‪ .‬אייל זנדברג טוען כי ׳זיכרון קולקטיבי אינו מעיד על‬
                   ‫עבר משותף אלא על עבר שנזכר בצוותא‪ ,‬במסגרת הקהילה׳‪ .‬לדידו יש חשיבות‬
                   ‫גדולה לתקשורת‪ ,‬ובכלל זה לעיתונות‪ ,‬ביצירת ה׳אנחנו׳ ובגיבושו‪ .‬׳קריאת‬

                                                              ‫‪ 	128‬׳צרור מכתבים׳‪ ,‬שם (תמוז תשכ״א)‪ ,‬עמ׳ ‪.15‬‬
                                                              ‫‪ 1	 29‬׳צרור מכתבים׳‪ ,‬שם (סיוון תשכ״א)‪ ,‬עמ׳ ‪.15‬‬

                                                                                                      ‫‪ 1	 30‬שם‪.‬‬
                                                        ‫‪ 	131‬י׳ בר־אבא‪ ,‬המחנה החרדי‪ ,‬י׳ באייר תשמ״ח‪ ,‬עמ׳ ‪.3‬‬
   251   252   253   254   255   256   257   258   259   260   261