Page 256 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A

‫‪Pg: 256 - 8-Front 21-11-21‬‬

‫‪ 256‬בתוך מערבולת הימים‬

‫העיתונאי של המשפט‪ ,‬טען‪ ,‬מכוון את דעת הקהל ל׳כיוון שלילי׳‪ ,‬ל׳דעות‬
‫נפסדות׳ ולכך ש׳״הדיוטות״ מטיחים דברים כלפי מעלה׳‪ .‬הוא פנה למערכת‬
‫בית יעקב בבקשה שהירחון ואנשי העט של הציבור החרדי יסבירו לציבור את‬

‫׳גודל מעלתם ושכרם של הקדושים והטהורים׳ מקדשי השם בתקופה זו‪128.‬‬
‫אבא חיים פישר כתב אף הוא לעורכי העיתון והביע את תחושתו כי עדות‬
‫על פעולתו של הרב וייסמנדל הייתה ׳מוסיפה הרבה במשפט‪ ,‬כדי לתת ביטוי‬

‫‪8‬‬

‫לתיאור ההווי של היהדות החרדית בזמן הכיבוש הנאצי׳‪ .‬׳שמעתי גם על‬
‫״מאמר תלונה״ של המודיע׳‪ ,‬הוסיף‪ ,‬ובו נכתב שלא ניתן מקום ראוי במשפט‬
‫לחיי היהדות החרדית וסבלה‪ ,‬ובמיוחד לגבורתה‪ .‬׳היה מעניין לדעת׳‪ ,‬הוסיף‪,‬‬
‫׳האם נעשו צעדים נגד אפליה זו? ומה היו תוצאותיה?׳‪ 129.‬תשובת המערכת‪,‬‬
‫כלומר פראגר‪ ,‬בעניין זה מעניינת לא פחות‪ :‬׳אם כי יש בהכרח מגבלות חוקיות‬
‫ומשפטיות בהזמנת עדים לדין‪ ,‬ברור כי אילו התביעה היתה מעוניינת להציג‬
‫בפני עם ועולם את סבלה וגבורתה של היהדות החרדית – ודאי שאפשר היה‬
‫למצוא דרכים מתאימים לכך ואף עדים נאותים [‪ ]...‬מכיוון שאין לנו השפעה‬
‫בעניין‪ ,‬אנו רואים מחובתנו לפרסם דווקא בימים אלה חומר עדות ראשוני‬
‫במעלה‪ ,‬על הנושא הנידון [‪ ]...‬ועוד נדאג אם ירצה ה׳ להשלים במידת האפשר‬

‫את התמונה האמיתית של השואה׳‪130.‬‬
‫לצד דברי ביקורת אלה שביטאו את תחושת מגזרו‪ ,‬בסוגיה בולטת אחת‬
‫התייחד פראגר‪ .‬הוא לא קיבל את העמדה שרווחה בחלקים מהציבור החרדי‬
‫כאילו היה פסול בכך שהמדינה ניכסה לעצמה את השואה וקרבנותיה‪ ,‬אף על‬
‫פי שרבים מהם לא נמנו עם המחנה הציוני – עמדה שעדיין יש מי שמחזיקים‬
‫בה בציבור החרדי‪ .‬׳אותם אנשים ואותן מפלגות ציוניות שעשו הכל בשעתו‬
‫להשתיק את השואה ולא נתנו כתף להצלת אחיהם היהודים הנרדפים ואף‬
‫לעגו להמוני הקדושים אשר הובלו ״כצאן לטבח״‪ ,‬הם המה שמינו את עצמם‬

‫ליורשיהם של הקדושים שנעקדו על קידוש השם׳‪131.‬‬
‫השיח הפנים־מגזרי שהתנהל מעל דפי העיתון היה חלק מתהליך הבניית‬
‫הזיכרון החרדי הקולקטיבי‪ .‬אייל זנדברג טוען כי ׳זיכרון קולקטיבי אינו מעיד על‬
‫עבר משותף אלא על עבר שנזכר בצוותא‪ ,‬במסגרת הקהילה׳‪ .‬לדידו יש חשיבות‬
‫גדולה לתקשורת‪ ,‬ובכלל זה לעיתונות‪ ,‬ביצירת ה׳אנחנו׳ ובגיבושו‪ .‬׳קריאת‬

‫‪ 128‬׳צרור מכתבים׳‪ ,‬שם (תמוז תשכ״א)‪ ,‬עמ׳ ‪.15‬‬
‫‪ 1 29‬׳צרור מכתבים׳‪ ,‬שם (סיוון תשכ״א)‪ ,‬עמ׳ ‪.15‬‬

‫‪ 1 30‬שם‪.‬‬
‫‪ 131‬י׳ בר־אבא‪ ,‬המחנה החרדי‪ ,‬י׳ באייר תשמ״ח‪ ,‬עמ׳ ‪.3‬‬