Page 252 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 252

‫‪Pg: 252 - 8-Front 21-11-21‬‬

                                                                            ‫‪ 252‬בתוך מערבולת הימים‬

‫שהוא בעצמו יודע מה רב חלקו באשמה כבידה זו של הפקרת מיליוני יהודי‬
                                                          ‫לטבח ולביזה׳‪119.‬‬

‫להבדיל מקביעתה של עדה קליין‪ ,‬כאילו במשפט אייכמן ׳נמצאה בעיתונות‬
‫החרדית התייחסות ממלכתית ישראלית למשפט ללא גוון ייחודי חרדי׳‪120,‬‬
‫מראה הירחון בית יעקב של פראגר כי היה גוון חרדי שונה וייחודי‪ ,‬והדבר בולט‬
‫ביתר שאת בהשוואה עם כתבותיו בדבר‪ .‬ייתכן שהפער בינו ובין עיתון המודיע‪,‬‬
‫שעליו התבססה קליין‪ ,‬נעוץ באופיו החינוכי של הירחון בית יעקב השונה מזה‬

                                                     ‫החדשותי של המודיע‪.‬‬

                                             ‫האכזבה ממשפט אייכמן‬

‫בסיומו של המשפט חש פראגר אכזבה‪ ,‬והציג את תחושת האכזבה גם בדבר‬
‫וגם בבית יעקב‪ .‬במוקד הביקורת בדבר עמדה הטענה שהמשפט חטא לייעודו‬
‫כ׳משפט היסטורי׳ המגולל את מלוא ׳פרשת השואה׳‪ .‬הוא סבר שבעוד‬
‫הצד החוקי הרשמי על אשמתו של הנאשם מוצה עד תום‪ ,‬איכזב המשפט‬
‫מן ההיבט המחקרי בכך שלא חשף את מלוא השתלשלות מסע השמד נגד‬
‫העם היהודי‪ .‬זהו המשכו של אותו קו מחשבה שאפיין את כתיבתו בדבר‪.‬‬
‫אמנם הוא תירץ זאת בסיבות אובייקטיביות‪ ,‬כאילו ׳מסגרת המשפט מוגבלת‬
‫היתה מראשיתו‪ ,‬כמשפט פלילי המכוון אישית נגד הפושע אייכמן‪ ,‬ולכן היו‬
‫תופעות רבות ובעיות כאובות או עדינות מתחום חקר השואה‪ ,‬אשר לא באו‬
‫על פתרונן ואפילו לא על ביטויין וגילויין מעל במת המשפט׳‪ ,‬אבל האכזבה‬
‫נותרה‪ .‬תקוותו שהמשפט ההיסטורי יגולל את סיפור השואה כולה התבדתה‪.‬‬
‫סוגיות כגון שתיקתו של העולם החופשי לנוכח ההשמדה והעמידה היהודית‪,‬‬
‫שהעסיקוהו טרם המשפט‪ ,‬לא הודגשו בו דיין‪ .‬אמנם הוא הכיר בעובדה‬
‫שהיו קשיים טכניים הקשורים לאופיו הפלילי של המשפט‪ ,‬אך הוא בכל זאת‬
‫התאכזב‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬הוא סבר שהפן הדתי לא בא לידי ביטוי ראוי‪ .‬אכזבתו‬

                                  ‫ניכרת בכתבות שפרסם בירחון בית יעקב‪.‬‬
‫לעומת הביקורת המתונה שכתב בדבר‪ ,‬הביקורת שמתח על המשפט בבית‬
‫יעקב הייתה נוקבת‪ .‬בגיליון אב‪-‬אלול תשכ״א (אוגוסט‪-‬ספטמבר ‪ ,)1961‬טען‬
‫פראגר כי מתכנני המשפט השתיקו במתכוון פרשיות עקרוניות וכי אופיו של‬

                            ‫המשפט היה מקור לאכזבה עבור המגזר החרדי‪:‬‬

 ‫‪ 	119‬משה פראגר‪ ,‬׳משפט אייכמן ומצפון האנושיות׳‪ ,‬בית יעקב‪( 14 ,‬תמוז תש״ך)‪ ,‬עמ׳ ‪.2‬‬
                                ‫‪ 1	 20‬קליין‪ ,‬׳יחסה של העיתונות החרדית לשואה׳‪ ,‬עמ׳ ‪.90‬‬
   247   248   249   250   251   252   253   254   255   256   257