Page 257 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 257
Pg: 257 - 9-Front 21-11-21 9
התגבשות תודעת השואה בחברה החרדית 257 $customer
העיתון – צריכת הטקסטים המשותפים ,החלפת המסרים והסמלים ,והמודעות
של כל קורא שאותו טקסט משוכפל בו־בזמן על ידי אלפי אנשים אחרים –
הופכים את העיתון והעיתונאי לאחד מסוכני הזיכרון המשמעותיים ביותר׳132.
פראגר גיבש את גישתו למשפט אייכמן בשני שלבים .בראשון ,לפני
המשפט ,הוא ביטא את ה׳אידאל׳ בכל הקשור למשפט ולמטרותיו כפי שהבינו.
בשני ,שהיה ׳המציאות׳ ,הביע אכזבה גלויה מדרך ניהולו של המשפט במהלך
המשפט ובסופו.
ההתחקות אחר הגורמים לאכזבתו מהמשפט העלתה את שני הקולות שבהם
כתב :כללי ומגזרי .הוא התאכזב מחוסר שלמותו של ה׳סיפור׳ שסופר במשפט
אך ביקורתו לבשה אופי שונה בהתאם לקהל היעד .בדבר הוא תירץ זאת
בקשיים אובייקטיביים שקשורים לאופיו של המשפט כ׳משפט פלילי׳ ,ואילו
בבית יעקב הציג ביקורת אידאולוגית נוקבת וטען שאדריכלי המשפט השתיקו
סוגיות עקרוניות.
׳מאחר שכל משפט פלילי מעוצב במידה רבה על ידי התביעה מטעם
המדינה וזוכה לתשומת לב ציבורית רחבה ,הוא עשוי גם לשמש כלי יעיל
לעיצוב הזהות הקולקטיבית על ידי הנגדת ערכיה של המדינה עם אלו של
הנאשם ,הנתפס כ״אחר״ לחברה׳ 133.משפט אייכמן היה אירוע מכונן בחברה
הישראלית .הוא הפנה זרקור לשאלות ולערכים שהמדינה הציונית נדרשה
להם בשנת בר־המצווה לקיומה ,ובהם יחסה אל המרכיב הגלותי בעברו של
העם היהודי ,החידלון מול התגובה היהודית והפתרון הציוני .פראגר חש
כי בית המשפט היה זירת מאבק על עיצוב הזהות הישראלית הקולקטיבית
והוא הפסיד בו .חסר השפעה על המרחב הכללי ,פנה פראגר למרחב המגזרי.
הגנזך עם הדגשיו הייחודיים הוא ביטוי לכישלון השתלבות הנרטיבים .הגנזך
יצר זיכרון נבדל למגזר החרדי אשר משנות השישים הציב מחיצות בינו ובין
הציבור הכללי ,וסימן בכך תמורה עמוקה באופייה של המדינה.
גנזך קידוש השם
פראגר נמנה עם יוזמי מפעל ההנצחה הממלכתי יד ושם ,אך ב־ 1964ייסד
מוסד הנצחה חרדי לשואה :׳גנזך קידוש השם׳ .האם הקמתו הייתה ביטוי
לאכזבתו מההנצחה הממלכתית?
132זנדברג ,׳בין חורבן לניצחון׳ ,עמ׳ .197-196
133בילסקי ,׳כעוף החול׳ ,עמ׳ .17
