Page 84 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 84

‫‪Pg: 84 - 3-Front 21-11-21‬‬

                                                                            ‫‪ 84‬בתוך מערבולת הימים‬

‫ב׳נצח ישראל׳‪ ,‬במחשבה שגם הפעם יצליחו הקרבנות להיוושע‪ .‬חיזוק‬
‫לתפיסה זו מצא הציבור היהודי בכך שבשלביה הראשונים לא חרגה המדיניות‬
‫הנאצית מן המוכר לו‪ :‬הרדיפה והחקיקה האנטי־יהודית‪ 127.‬גם הציבור היהודי‬
‫תחת השלטון הנאצי נטה להתכחש למציאות‪ .‬ישראל גוטמן‪ ,‬בתארו את‬

       ‫התנהגות תושבי גטו ורשה‪ ,‬מסביר כי גם לאחר היוודע דבר ההשמדה‬

‫האמת לא נקלטה ולא חדרה במלואה‪ ,‬והיא נותרה בחזקת סיוט‪ ,‬אשר‬
‫כנגדו התקוממו ההיגיון‪ ,‬הרגש‪ ,‬הציפייה מהזולת [‪ ]...‬מחסומים‬
‫אלה וחוסר יכולת לתפוש ולהכליל את המתרחש‪ ,‬מבחינה שכלית‬
‫ורגשית‪ ,‬היו מנת חלקם של משכילים ואנשי ציבור‪ ,‬ומכל שכן פשוטי‬
‫עם‪ .‬לכאורה‪ ,‬העובדה שהגיעו הידיעות‪ ,‬והן נפוצו‪ ,‬יוצרת מימד שיש‬
‫להתייחס אליו כאל מציאות קיימת‪ .‬ואולם‪ ,‬אם נתעלם מכך שמציאות‬
‫זאת לא נקלטה אצל האנשים שעליהם אנו מדברים כממשות מלאה‬
‫ורצופה‪ ,‬לא נראה את המורכבות של המצב ושל האנשים השרויים בו‪.‬‬
‫מכאן חוסר העקביות‪ ,‬מעברים חדים מיאוש מוחלט אל תקווה חסרת־‬
‫יסוד‪ ,‬קביעות פסקניות על סוף בלתי נמנע והיאחזות בשמועות‬

               ‫אופטימיות בערבוביה ביומנים וברשומות התקופה‪128.‬‬

‫שבתאי בית־צבי‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬רואה את ההתעלמות מן הידיעות המפורשות‬
‫באור אחר‪ :‬צנזורה מכוונת של עורכי העיתונים‪ .‬במאמרו ׳השתקה עמוקה׳ הוא‬
‫מייחס לברל כצנלסון‪ ,‬עורך דבר‪ ,‬את ההתעלמות מהידיעות שנפוצו על דבר‬
‫ההשמדה‪ .‬לטענתו‪ ,‬עד ‪ 23‬בנובמבר ‪ 1942‬׳הם רצו [עורכי העיתונים – דבר‬
‫והארץ]‪ ,‬בפירוש‪ ,‬שהציבור לא יאמין ולא יתרשם מן הידיעות על ההשמדה׳‪129.‬‬
‫בתקופת השואה נמתחה ביקורת על הנהגת היישוב בארץ ישראל ועל‬
‫יחסה ליהודי אירופה‪ ,‬בעיקר בחוגים חרדיים ורוויזיוניסטיים בארץ ישראל‬
‫ובארצות הברית‪ .‬הטענה הייתה שהנהגת היישוב עסקה בעיקר בבניית‬
‫המדינה לעתיד ובפיתוח היישוב ופחות במאמצים להצלה של יהודי אירופה‪.‬‬
‫לביקורת היו הדים מאוחר יותר‪ .‬היא באה לידי ביטוי פוליטי בולט במהלך‬
‫משפט קסטנר בשנות החמישים ולאחר מכן בידי חוגים נוספים‪ .‬החל בשלהי‬
‫שנות השמונים אומצו חלק מטענות הביקורת בידי חוגים פוסט־ציוניים‪.‬‬
‫הספר המפורסם בהקשר הזה הוא ספרו של תום שגב‪ ,‬המיליון השביעי‪130.‬‬

                                                 ‫‪ 1	 27‬גלבר‪ ,‬׳העיתונות העברית׳‪ ,‬עמ׳ ‪.49‬‬
                                                  ‫‪ 1	 28‬גוטמן‪ ,‬יהודי ורשה‪ ,‬עמ׳ ‪.246-245‬‬
                                                 ‫‪ 1	 29‬בית־צבי‪ ,‬׳השתקה עמוקה׳‪ ,‬עמ׳ ‪.74‬‬

                                                              ‫‪ 1	 30‬שגב‪ ,‬המיליון השביעי‪.‬‬
   79   80   81   82   83   84   85   86   87   88   89