Page 89 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A

‫‪Pg: 89 - 3-Front 21-11-21‬‬

‫השנים הראשונות בארץ ‪89‬‬

‫וכוחותיו אוזלים‪ ,‬הוא נזכר בפסוק בתהלים‪ :‬׳ראה עניי ועמלי ושא לכל‬
‫חטאתי׳‪ 140.‬על הפסוק הזה חזר שוב ושוב והוא שהעניק לו את היכולת לקום‪141.‬‬
‫במאמר מאוחר יותר התייחס לחוויה נוספת של גבורה רוחנית שאליה‬

‫התוודע‪:‬‬

‫במחנה ברגן־בלזן [‪ ]...‬הצביעו כולם מתוך השתוממות נדירה על‬
‫טיפוס מוזר זה‪ :‬׳הנה החסיד הרוקד׳ [‪ ]...‬והרי לפניכם דיוקנו‪ ,‬כמו‬
‫שהוא‪ :‬קומה שבורה ושחוחה‪ ,‬פנים מאורכות־זועפות‪ ,‬עיניים כבויות‬
‫כשל אחרי ככלות הכל‪ ,‬שיער מדולדל של הפיאות והזקן מעורב‬
‫זו בזה‪ ,‬גוף צנום ומצומק ומכונס כולו בתוך עצמו‪ ,‬בקיצור‪ :‬דוגמה‬
‫מובהקת של בעל מרה־שחורה מוחלט [‪ ]...‬ניסיתי לעקוב אחרי‬
‫׳החסיד הרוקד׳ המוזר [‪ ]...‬מכיוון שלבי אמר לי‪ ,‬כי תעלומתו של‬
‫׳חסיד רוקד׳ זה היא תעלומתם של רבים כמותו [‪ ]...‬חסיד רוקד‪,‬‬
‫הגד לי‪ ,‬מנין הגעת בתוך הגיטו המדוכא למין ריקוד שכזה? לא הכל‬
‫נכנעו בגיטו מפני חמת המציק‪ .‬מחתרת לוחמת קמה בגיטו־מחתרת‬
‫של חסידים צעירים שנלחמו בשטן הנאצי בכלי־הזין היהודי הוותיק‬
‫[‪ ]...‬של התכחשות לרשעות [‪ ]...‬הם שחוללו תנועת־מרי שכזו‪ ,‬שלא‬

‫להכיר בשום צו היוצא מפי הצוררים‪142.‬‬

‫פראגר ביקש לעמוד על פשר תגובתם של אותם חסידים בדרכם האחרונה‪ .‬הוא‬
‫שאל חסיד על כך‪ ,‬שהשיב לו כי דאגתם של תושבי הגטו הייתה נתונה לשאלה‬
‫׳כיצד למות ולא כיצד לחיות׳‪ .‬לדבריו‪ ,‬צעירי החסידים ׳נשבעו שלא להיכשל‬
‫ברפיון הדעת‪ .‬נשבעו שלא להיתפס לצהלת צחוקו של השטן‪ .‬נשבעו שלא‬
‫לבייש‪ ,‬חס וחלילה‪ ,‬ברגע האחרון את כל אשר השיגו בימי חשכות שבגיטו‪,‬‬

‫נשבעו׳‪143.‬‬
‫נראה אפוא שבתיאור המפגש עם ניצולי השואה עסק פראגר בגבורה‬
‫רוחנית‪ .‬בכתביו תיאר התמודדות רוחנית שבאה לידי ביטוי בקבלת הדין‬
‫ב׳התמסרות׳ ובשימור המסורת היהודית למרות הסיכון שכרוך בכך‪ .‬עוד ביקש‬
‫להראות כי האמונה חישלה את רוחם של קהל המאמינים‪ .‬פראגר התרשם כי‬
‫רגש ההתנגדות נגד הנאצים סייע אף הוא להתמודדות עם תהומות האבדון‪:‬‬

‫‪ 1 40‬תהלים‪ ,‬כה יח‪.‬‬
‫‪ 141‬פראגר‪ ,‬׳עין בעין עם גבורת ישראל׳‪ ,‬עמ׳ ‪.572‬‬

‫‪ 142‬הנ״ל‪ ,‬׳הריקוד בצל הכבשן׳‪ ,‬דבר‪.8.1.52 ,‬‬
‫‪ 1 43‬שם‪.‬‬