Page 91 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 91
Pg: 91 - 3-Back 21-11-21
השנים הראשונות בארץ 91
והותירו חותם בל יימחה בנפשו .במאמר מ־ 1949כתב על החוויה המכוננת
שעבר באירופה :׳יצאתי לתור אחר מקורותיה של גבורת ישראל מופלאה זו
[ ]...רציתי לפענח את כוח־הדחיפה הפנימי [ ]...ולמדתי כי תופעת־פלאים
זו של ההירואיקה היהודית [ ]...כמה חוויות עמוקות ומזעזעות חברו לה
יחדיו׳ .גרשון גרינברג ,שדן בתפיסתו הדתית של פראגר את השואה ,הצביע
על כך שהמפגש עם ניצולי השואה הביא את פראגר לגבש את הרעיון ׳קידוש
השם-מסירות נפש׳ ,המורכב מעירוב של הישרדות וסבל; התנגדות להיטלר
בבחינת ׳אף על־פי כן׳; וציפייה להקמת מדינה וממלכתיות .פראגר ׳קישר
את חפץ החיים עם מודעות של מולדת יהודית ,והישרדות מתוך ייסורים עם
התקווה לתקומת ישראל במולדתו׳151.
כמדווח על השואה בעיתון דבר התמודד פראגר עם חוסר האונים היהודי
הקיבוצי באירופה לנוכח רוצחים חסרי רחמים ,ובארגון ההגנה מצא מסגרת
אקטיבית שתשנה את מצב היהודים .הוא לא היה לוחם אוחז בנשק ,אך ביקש
להיות לוחם במילים .הדברים הבאים ,שכתב בעקבות המפגש עם שארית
הפלטה ,מבטאים זאת:
אין לך יהודי בימינו ,אשר השואה לא פגעה בנפשו [[ ,]...כ]עמקו
של הזעזוע הנפשי ,וכגדלה של הכלימה – עוזה של התביעה כלפי
עצמנו לנקום את נקמת העלבון .תביעה זו היתה לברכה ,כיוון שלא
נועדה כלפי חוץ ,אלא לריפוי עצמי ,לפיוס עצמי [ ]...שיכנוע עצמי,
כי איננו נטולי־אונים ומוגי־לב ,כי איננו גזע רקוב שידפנו כל רוח וכי
איננו רואים את עצמנו נידונים לשיעבוד ולהשמדה .כי על כן עצמת
השואה – עצמת התגעשותה של גבורת ישראל בדור הזה.
מנציח :משה פראגר וראשית יד ושם
הנה מטה הדור הזה את שכמו למלוא מעמסת
ההיסטוריה ,אינו נותן לעצמו שעה קלה של מנוחה
וקורת רוח ואינו מרפה מהתביעה העצמית הבלתי
נחלשת152.
151גרינברג ,׳שינויים בתפיסתו של משה פראגר׳ ,עמ׳ .2
1 52משה פראגר ,׳אשרי הדור שככה לו׳ַ ,הצֹ ֶפה.4.5.1949 ,