Page 93 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A

‫‪Pg: 93 - 3-Front 21-11-21‬‬

‫השנים הראשונות בארץ ‪93‬‬

‫לאחר סיום המלחמה היו כמה מוסדות שקיבלו עליהם לקחת חלק במפעל‬
‫הנצחת חורבן יהדות אירופה‪ .‬נמנו עמם נציגי הוועד הלאומי‪ ,‬שהוסמך בכינוס‬
‫הציוני בלונדון באוגוסט ‪ 1945‬לתאם את פעולות ההנצחה השונות בארץ‬
‫ובעולם; נציגי הקרנות הלאומיים; הקונגרס היהודי העולמי; האוניברסיטה‬
‫העברית בירושלים ונציגי הברית העולמית של הלוחמים העברים‪ .‬מבנה‬
‫ההנצחה ותכניה נידונו גם בוועד שנבחר לנהל את הפעילות השוטפת הנוגעת‬
‫להקמת מפעל ההנצחה‪ .‬חבריו היו מרדכי שנהבי‪ ,‬ברוך צוקרמן‪ ,‬פרופ׳ אריה‬
‫טרטקובר‪ ,‬נציגי הקונגרס היהודי העולמי ושלמה זלמן שרגאי‪ ,‬ממנהיגי‬
‫הפועל המזרחי‪ ,‬שייצג את הוועד הלאומי‪ 159.‬לא רק במוסדות הלאומיים‬
‫נידונה באותה עת סוגיית ההנצחה‪ ,‬גם אישים‪ ,‬קבוצות‪ ,‬ארגונים ויישובים‬

‫שונים חשבו להקים מפעלי הנצחה‪160.‬‬
‫בדיונים הוצגו עמדות שונות על אופיו ויעדו של מפעל ההנצחה הלאומי‪.‬‬
‫המשותף לכל ההצעות היה שיש להקים בארץ ישראל את ההיכל המרכזי‬
‫שבו יונצח אסונה של יהדות אירופה‪ 161.‬בבסיסן עמדה הצעתו של שנהבי‬
‫להשתית את מפעל ההנצחה על שני יסודות נפרדים‪ :‬החורבן וההשמדה מחד‬
‫גיסא‪ ,‬וגבורת החיילים היהודים בצבאות הסדירים מאידך גיסא‪ .‬דיכוטומיה‬
‫זו השתקפה בשמו של המפעל‪ ,‬׳יד ושם׳‪ ,‬שאומץ כבר בישיבות הראשונות‬
‫שעסקו בהנצחה ב־‪ 1945‬ומחייב‪ ,‬לדעת מי שהשתתפו בדיונים בעניין‪ ,‬את‬
‫הקמתם של שני היכלות נפרדים‪ :‬׳יד לחיילים׳ ו׳שם לחללים׳‪ 162.‬הרעיונות‬
‫של הוגי יד ושם היו הבסיס לדיונים בשנות החמישים ולחוק הנצחת השואה‬
‫שהתגבש בכנסת‪ .‬שאלות עקרוניות שעלו על רקע הניסיון לעצב את אופיו‬
‫של היכל הגבורה‪ ,‬כמו הגדרת המושג ׳גבורה׳‪ ,‬וההבחנה בין חברי המחתרות‬
‫המזוינות ובין כלל הציבור היהודי‪ ,‬עוררו פולמוס עז בשיח הציבורי בשנות‬

‫החמישים‪163.‬‬

‫פראגר ותכנית ההנצחה הממלכתית‬

‫׳מתוך הזדהות גדולה עם הרעיון ועם החובה להנציח את שואת ישראל ואת‬
‫מאבק היהודים שבדורנו׳ נרתם פראגר לפעילות להקמת יד ושם‪ .‬במכתב אל‬

‫‪ 1 59‬שטאובר‪ ,‬הלקח לדור‪ ,‬עמ׳ ‪.39‬‬
‫‪ 1 60‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.37‬‬
‫‪ 1 61‬שם‪.‬‬

‫‪ 1 62‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.40-39‬‬
‫‪ 1 63‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.47‬‬