Page 94 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 94

‫‪Pg: 94 - 3-Back 21-11-21‬‬

                                                                            ‫‪ 94‬בתוך מערבולת הימים‬

‫יוזמי מפעל יד ושם מינואר ‪ 1947‬הוא ביקש להעמיד לרשות מפעל ההנצחה‬
‫את ניסיונו בחקר השואה‪ .‬לאחר שהצהיר כי הוא רואה ב׳יסוד הארכיון‬
‫הכללי של חורבן יהדות אירופה בירושלים׳ את אחד התפקידים הראשונים‬
‫של מפעל יד ושם‪ ,‬הוא מנה את תכנית פעולתו להנצחה‪( :‬א) איסוף חומר‬
‫היסטורי־אתנוגרפי במחנות העקורים‪ .‬במסגרת זו הוא ביקש‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫לאסוף פרוטוקולים של עדי ראייה ׳מאת סוגים נבחרים של ניצולי השואה‪,‬‬
‫כגון רבנים‪ ,‬עסקנים‪ ,‬פארטיזנים‪ ,‬לוחמי הגטאות‪ ,‬חיילים וכד׳׳; (ב) קשר עם‬
‫המוסדות לחקירת פשעי הנאצים ועם הוועדות ההיסטוריות היהודיות שקמו‬

 ‫במדינות שונות; (ג) איסוף תצלומים על חיי היהודים במלחמה ולאחריה‪164.‬‬
‫במכתב נוסף מתחילת חודש מארס ‪ ,1947‬בתקופת ההכנות לקראת הכינוס‬
‫הבין־לאומי הראשון של יד ושם‪ 165,‬הביע פראגר את נכונותו העקרונית‬
‫לארגן ולנהל במסגרת יד ושם מחלקה למחקרים ולפרסומים בנושא שואת‬
‫יהדות אירופה בשנים ‪ 166.1945-1939‬בפתח מכתבו העיד פראגר כי הצעתו‬
‫זו נידונה עם דוד רמז‪ ,‬יושב ראש הוועד הלאומי‪ ,‬ועם שלמה זלמן שרגאי‪,‬‬
‫ממנהיגי הפועל המזרחי וחבר הנהלת הוועד המיוחד שנבחר לנהל את פעולות‬
‫ההנצחה‪ .‬עובדה מעניינת היא שפראגר התייעץ עם רמז ושרגאי אך לא עם‬
‫מנהיגים חרדים‪ ,‬ובכלל זה רבו האדמו״ר מגור‪ ,‬בסוגיה זו‪ .‬במכתבו פירט‬
‫פראגר את עבודת ההכנה הנדרשת לארגון ׳ארכיון החורבן׳‪ ,‬והציע שלושה‬
‫כיוונים‪ )1( :‬כינון קשר הדוק עם כל הוועדות ההיסטוריות היהודיות שהוקמו‬
‫באירופה לחקר פשעי הנאצים ביהודים; (‪ )2‬פעולה עצמית של איסוף חומר‬
‫מפי עדי ראייה‪ ,‬ניצולי ההשמדה ושורדי השואה במחנות העקורים; (‪ )3‬איסוף‬
‫ורכישת תעודות‪ ,‬מסמכים‪ ,‬פרסומים ובעיקר תצלומים על מצב היהודים‬
‫באירופה הנאצית‪ .‬את הפעולות הללו‪ ,‬טען‪ ,‬מוכן הוא לארגן במסע מיוחד‬

                                                           ‫עבור יד ושם‪167.‬‬
‫בשני המכתבים הדגיש פראגר את מרכזיותן של עדויות הניצולים ואת‬
‫תיעוד הזווית היהודית של המאורעות‪ ,‬כהכרחיים בארכיון השואה שיקום‪ .‬שני‬
‫מרכיבים אלה אופייניים למחקר השואה הישראלי בשנים הראשונות שלאחר‬
‫השואה‪ ,‬ופראגר נתן ביטוי לניצניה של תופעה זו ולהכרתו בחשיבותו של יד‬

      ‫‪ 1	 64‬פראגר אל יוזמי מפעל יד ושם‪ ,20.1.1947 ,‬׳יד ושם הקמה׳‪ ,‬איו״ש‪.AM/1 416 ,‬‬
‫‪ 	165‬על הכינוס הזה‪ ,‬ובשמו ׳הוועידה העולמית לחקר השואה והגבורה בתקופתנו׳‬
‫שהתקיימה ב־‪ 14-13‬ביולי ‪ ,1947‬ראו‪ :‬כהן‪ ,‬׳המחקר ההיסטורי על השואה בישראל׳‪,‬‬

             ‫עמ׳ ‪ .92-69‬יצא לאור גם כספר‪ ,‬ראו הנ״ל‪ ,‬הדורות הבאים איכ ָכה ידעו?‪.‬‬
               ‫‪ 	166‬פראגר אל יוזמי מפעל יד ושם בירושלים‪ ,2.3.1947 ,‬אצ״מ‪.1J /8745 ,‬‬
                                                                                ‫‪ 	167‬שם‪.‬‬
   89   90   91   92   93   94   95   96   97   98   99