Page 96 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 96

‫‪Pg: 96 - 3-Front 21-11-21‬‬

                                                                                                    ‫‪ 96‬בתוך מערבולת הימים‬

                  ‫ערכים יקרים הלכו והולכים לאיבוד׳‪ .‬עם זאת הם ציינו שאם הוא חש כי‬
                  ‫ברצונו להתקשר עם צד שלישי מתחרה‪ ,‬כביכול‪ ,‬שיעשה זאת בלי לפגוע‬
‫במפעל ההנצחה הלאומי‪ ,‬ויבטיח ליד ושם את הזכות להשתמש בעתיד ‪3‬‬

                                                                              ‫בתיעוד שלו‪174.‬‬
                  ‫התשובה שפראגר קיבל‪ ,‬כי לא יוכל להכריז על עצמו באורח רשמי כמי‬
                  ‫שפועל בשם ׳מפעל ההנצחה הלאומי׳‪ ,‬לא גרמה לו לצמצם את פעולתו‪ ,‬אך‬
                  ‫הוא נענה לבקשה לא לפגוע במפעל ההנצחה הלאומי‪ .‬הוא אמר שאף על פי‬
                  ‫שהוא יכול לארגן את עבודתו בתנאים נאותים ולהקים גוף שירכז את החומר‬
                  ‫הדוקומנטרי על שואת ישראל באירופה‪ ,‬הוא ׳מהסס מלהחל בפעולה זו׳‪,‬‬
                  ‫מכיוון שאינו רוצה לוותר על שאיפתו ש׳המוסד המרכזי לחקר השואה יקום‬

                                                        ‫דווקא בירושלים ולא במקום אחר׳‪175.‬‬
                  ‫פראגר המשיך להביע את חששו מאובדן הבכורה הממסדית הממלכתית‬
                  ‫בהנצחת השואה‪ .‬ב־‪ 17‬ביוני ‪ 1947‬שלח להנהלת יד ושם דיווח מקיף על מסע‬
                  ‫המחקר שלו באירופה‪ ,‬בצירוף הצעות‪ .‬את המסמך‪ ,‬שכותרתו ׳מצב הפעולות‬
                  ‫לחקר שואת ישראל באירופה‪ ,‬והתכנית לריכוז הדוקומנטציה בארכיון הכללי‬
                  ‫של יד ושם׳‪ ,‬הוא פתח בסעיף זועם המתריע על דחיפות הבעיה‪ :‬אם לא יינקט‬
                  ‫׳מעשה נמרץ רב מידות מצד יד ושם׳‪ ,‬אזי מאיימת הסכנה ׳שהיזמה תנטל‬
                  ‫מידנו׳‪ .‬דרישת הוועדות ההיסטוריות לריכוז החומר התיעודי‪ ,‬כמו גם הגעתו‬
                  ‫של חומר רב לידי ׳זרים׳‪ 176,‬ואובדן תיעוד שאין עליו ביקורת ציבורית‪ ,‬מאיימים‬
                  ‫לדעתו על עליונותה של ירושלים בנושא הנצחת התיעוד על ההשמדה‪ 177.‬נראה‬
                  ‫שחששו זה של פראגר היה אמתי וכן‪ .‬אפשר להניח שבהדגשת פן זה לפני מי‬
                  ‫שנקודה זו הייתה חששם הגדול‪ ,‬יכול היה לתרום לשילובו במסגרת המאמץ‬

                                             ‫להקמת מוסד ממלכתי להנצחת השואה בירושלים‪.‬‬
                  ‫ההכרזה הממלכתית כי ׳בית הגניזה׳ לחורבן יהדות אירופה יקום וייבנה‬
                  ‫בירושלים הייתה אחד מהנושאים שצריכים היו‪ ,‬אליבא דפראגר‪ ,‬לעלות בכינוס‬
                  ‫למען יד ושם שעתיד היה להתכנס בירושלים ביולי אותה שנה‪ .‬תפקידים‬
                  ‫נוספים שייעד פראגר לאותו כינוס מפורטים בהמשך מכתבו‪ .‬׳ארגון תערוכה‬
                  ‫[כוונתו כנראה למוזאון קבוע] בירושלים על אסון ישראל ו[על] מאבק‬
                  ‫השארית [שארית הפלטה]׳ צריך להיות אחת מיזמות הכינוס‪ .‬תערוכה זו‪,‬‬

                                                                                                      ‫‪ 	174‬שם‪.‬‬
                                    ‫‪ 	175‬פראגר אל יוזמי המפעל יד ושם בירושלים‪ ,1.4.1947 ,‬אצ״מ‪.1J/ 6442 ,‬‬

                                                                         ‫‪ 	176‬כנראה כיוון לגורמים לא יהודיים‪.‬‬
                         ‫‪ 1	 77‬פראגר אל הנהלת יד ושם‪ ,17.6.1947 ,‬עמ׳ ‪ ,5‬׳יד ושם‪ :‬הקמה׳‪ ,‬איו״ש‪.AM/1 223 ,‬‬
   91   92   93   94   95   96   97   98   99   100   101