Page 118 - LEEHOV - TO LOVE.LEEHOV - BOOK
P. 118

‫‪Pg: 118 - 4-Back 22-03-31‬‬

‫לאהוב‬                             ‫המורים כמחנכים‬

‫בכל הנוגע לתנאי החיים ולעברם של אותם נערים – היו הבדלים גדולים בין תלמיד‬
‫לרעהו כמובן‪ ,‬אולם באשר לעתיד – היתה מסקנה אחידה לגבי כל מאתיים הנערים‪ ,‬היא‬

           ‫התקבלה פה אחד‪ ,‬ונרשמה בסיכומו של הדו"ח‪" :‬אין להם סיכוי להצליח"!!‬

‫חלפו עשרים וחמש שנים מאותו מחקר‪ .‬סקרנותו של אחד הסטודנטים מאז – אשר‬
‫בינתיים קיבל בעצמו תואר "פרופסור" בסוציולוגיה‪ ,‬ולימד באחת האוניברסיטאות –‬
‫התעוררה‪ ,‬והוא החליט לברר מה קרה באמת עם כל אחד מאותם מאתים נערים אשר‬

                                                       ‫היו שותפים בזמנו באותו מחקר‪.‬‬

‫הוא נבר איפוא‪ ,‬בנבכי ארכיון האוניברסיטה בה למד בצעירותו‪ ,‬איתר את אותו המחקר‪,‬‬
        ‫ומכאן ואילך היה הרעיון שלו פשוט למדי‪ :‬הוא החליט להמשיך את המחקר‪...‬‬

‫הוא הציע לסטודנטים שלו להמשיך את העבודה אשר הוא התחיל בה עם חבריו בזמנו‬
‫– ולבדוק איך באמת התפתחו אותם מאתיים נערים‪ ,‬ומה עלה בגורלו של כל אחד מהם‬

                                                                               ‫בהתבגרו‪.‬‬

‫כשנתקבלו המימצאים והוצגו בפניו של הפרופסור – הוא הוכה בתדהמה‪ .‬נתברר כי‬
‫מתוך אותם מאתיים – מתו בינתיים עשרים‪ ,‬ומאה שבעים וששה מתוך מאה ושמונים‬
‫הנותרים – היו לרופאים‪ ,‬עורכי דין‪ ,‬או אנשי עסקים מצליחים!! כל אותם מאה שבעים‬

                                 ‫וששה אנשים סומנו כמצליחנים – למעלה מהממוצע!!‬

‫הפרופסור הנדהם החליט לבדוק את הממצאים לעומק‪ .‬הוא טרח לאתר בעצמו את כל‬
‫אותם מאה שבעים וששה אנשים – ושאל כל אחד מהם שאלה אחת‪" :‬איך אתה מסביר‬

                                                             ‫את ההצלחה שלך בחיים?"‬

‫השאלה היתה אחידה – וכמוה גם התשובות‪ ...‬מכל אותם אנשים – אשר כאמור היו בני‬
‫אותה שכונה ולמדו באותו מוסד חינוכי בצעירותם – הוא קיבל אותה תשובה‪" :‬הכל‬

                        ‫בזכות המורה שלי!!" – וכאן נקבו כולם בשמו של אותו מורה‪.‬‬

‫הפרופסור לא התעצל‪ ,‬והחליט כי לא ינוח ולא ישקוט עד אשר יאתר את אותו מורה‬
‫– בתקוה שהוא עדיין בין החיים‪ .‬ואכן תקוותו לא נכזבה‪ :‬לאחר מאמצים מרובים הוא‬

   ‫הצליח לאתר את המורה הקשיש בבית אבות שקט בעיירה קטנה על יד בולטימור‪.‬‬

‫קם הפרופסור ונסע אל אותו מורה‪ ,‬ומיד כשנפגש עמו – לא הצליח להתאפק‪ ,‬ושאל‬
‫את השאלה שכל כך הטרידה אותו‪" :‬אמור לי בבקשה‪ ,‬מהו סודך? מהי נוסחת הפלא‬
‫אשר הביאה להצלחה הכל כך גדולה של תלמידיך? איך הצלחת להביא את אותם נערים‬

                                    ‫מהשפל הגדול ביותר – אל ההצלחה הכבירה הזו?!"‬

‫המורה הביט בפרופסור במבט תוהה‪ ,‬ובכנות גמורה אמר לו‪" :‬אינני יודע על מה אתה‬

                                  ‫‪118‬‬
   113   114   115   116   117   118   119   120   121   122   123