Page 177 - LEEHOV - TO LOVE.LEEHOV - BOOK

‫‪Pg: 177 - 6-Front 22-03-31‬‬

‫הביקורת החינוכית וגבולותיה‬ ‫לאהוב‬

‫ראש הישיבה הגר"מ פינשטיין‪ ,‬הוא נעצר לרגע‪ ,‬פנה אליו בחביבות ואמר לו‪" :‬איחרת‬
‫הבוקר! נו‪ ...‬כנראה שלא יכולת להגיע מוקדם יותר!" ובכך חתם את הנושא‪...‬‬

‫המסר חלחל בלי ספק‪ .‬ראש הישיבה הבהיר כי הינו מודע לכל איחור או חיסור‪ ,‬אולם‬
‫בה בשעה הוא הקפיד שלא לפגוע בכבודו של התלמיד‪ ...‬אין צורך לציין כי תוכחתו‬

‫אשר הועברה בעדינות ֹכה גדולה‪ ,‬התקבלה על לב השומע והניבה פירות הילולים‪...‬‬

‫להיות אנושיים‬

‫לא פעם קורה שאנו שומעים בשיחה קולחת בין איש לרעהו את המשפט הבא‪" :‬תהיה‬
‫אנושי"‪" ,‬תתחשב בשני"‪ .‬רבים מאיתנו אומרים זאת מבלי לדעת מה הוציאו מפיהם‪.‬‬

‫ללא ספק‪ ,‬אדם המתנהג באנושיות הוא מקובל בחברה וגם אהוב על כולם‪.‬‬

‫מה מסתתר‪ ,‬אפוא‪ ,‬מאחורי המילה "אנושי"?‬

‫חז"ל מגלים לנו‪" :‬מה דעלך סני ‪ -‬לחברך לא תעביד"‪ .‬דהיינו‪ ,‬מה שׂשנוא עליך‪ ,‬לחברך‬
‫לא תעשה‪ .‬אם עברת חויה לא נעימה‪ ,‬או מישהו פגע בך‪ ,‬תחושת הפגיעה צריכה‬

‫ללוות אותך‪ ,‬שלא תפגע אתה בהזדמנות אחרת באדם אחר‪.‬‬

‫אדם שמסוגל להזדהות עם השני בתחושותיו וברגשותיו‪ ,‬זוכה להתהדר בתואר המכובד‬
‫של אדם אנושי‪.‬‬

‫כללו של דבר‪ ,‬חשוב לחוש את השני‪ .‬העמד את עצמך באותה סיטואציה ונסה לדמיין‬
‫את עצמך באותו מצב כיצד אתה היית חש‪.‬‬

‫‪177‬‬