Page 178 - LEEHOV - TO LOVE.LEEHOV - BOOK
P. 178

‫לאהוב‬  ‫‪Pg: 178 - 6-Back 22-03-31‬‬

                   ‫הביקורת החינוכית וגבולותיה‬

                ‫הדבר נכון גם בחינוך ילדינו‪ .‬כשאנו מעירים לילד‪ ,‬אנו חייבים‬
                ‫להיות אנושיים כלפיו‪ ,‬לרדת לסוף דעתו‪ .‬הערה צריכה להאמר‬

                                    ‫בצורת הארה‪ ,‬מלשון אור ולא מלשון הערה‪.‬‬

‫לדוגמה‪ :‬ילד שמגיע לביתו לאחר יום לימודים ארוך‪ ,‬לא נכון ולא הוגן להטיל עליו‬
‫מיד מטלות‪ ,‬כגון עזרה בסידור הבית‪ .‬אני מאמין‪ ,‬שאף אם היו מבקשים מאיתנו‪ ,‬לאחר‬

                      ‫למידה של שעות רבות‪ ,‬לסדר את הבית‪ ,‬היינו חשים מתוסכלים‪.‬‬

‫ההערה צריכה להיות כאמור‪ ,‬במאור פנים‪ ,‬באהבה ובחום‪ ,‬מתוך רצון לרדת לנפש‬
                                                                                   ‫הילד‪.‬‬

‫עניין נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא‪ ,‬שכפי שאנו איננו אוהבים שמעירים לנו ליד‬
‫אחרים‪ ,‬כך הילד‪ ,‬שרגשותיו עדינים יותר מאיתנו‪ ,‬אינו אוהב כשמוכיחים אותו בפני‬
‫כולם‪ .‬דברינו יפעלו ביתר שאת כשנדבר עמו בארבע עיניים‪ ,‬כאדם בוגר בהתחשבות‬

                ‫ובהבנה‪ ,‬ואף נבהיר לו כי אנו מתייחסים אליו כבוגר וכמי שמבין ענין‪.‬‬

                                                             ‫כיצד מוכיחים?‬
‫ביום מן הימים‪ ,‬הזמין רבי ישראל יעקב‪ ,‬המשגיח דברנוביץ‪ ,‬את תלמידו אל חדרו‪ ,‬כדי‬

                                    ‫להוכיחו על אי אלו הנהגות מגונות אשר נמצאו בו‪.‬‬

‫כאשר נכנס התלמיד‪ ,‬פתח המשגיח דברנוביץ את דבריו ואמר לו כך‪" :‬אינני יודע את‬
‫נפשי‪ ...‬מה אעשה? הכיצד אוכל אני‪ ,‬אדם מבוגר אשר אינו מתנהג כראוי‪ ,‬להוכיח‬

                                       ‫אותך – בן ישיבה צעיר השוקד על תלמודו?‪"...‬‬

‫וכאן‪ ,‬החל רבי ישראל יעקב מונה את הליקויים אשר נמצאו באותו בחור‪ ,‬כאשר הוא‬
‫מטילם על גבו שלו עצמו‪" ...‬הלא אני הנני כזה וכזה! הכיצד איפה אוכיח אותך? הלא‬
‫אני עושה כך וכך‪ ,‬ומתרשל בפרטים אלו ואלו‪ ,‬וכיצד אוכל להוכיח בחור צעיר היושב‬

     ‫ולומד?" כאשר תוך כדי דבריו הוא פורץ בבכי ודמעות רותחות זולגות מעיניו‪...‬‬

‫הבחור אשר נכשל בדברים אלו‪ ,‬הבין היטב את הרמז‪ ,‬הוא הבין כי כל אותם חסרונות‬
‫אשר מונה רבו על עצמו‪ ,‬אינם אלא חסרונות אשר נמצאו בו‪ ,‬בתלמידו‪ ,‬והדברים‬

                                                                        ‫חילחלו אל ליבו‪.‬‬

‫תוך כדי דבריו של רבי ישראל יעקב‪ ,‬פרץ אף הוא בבכי‪ ,‬קיבל על עצמו לתקן את‬
                ‫דרכיו מאותו יום ואילך‪ ,‬ויצא מחדרו של המשגיח כבעל תשובה גמור‪.‬‬

                                                                          ‫‪178‬‬
   173   174   175   176   177   178   179   180   181   182   183