Page 178 - LEEHOV - TO LOVE.LEEHOV - BOOK
P. 178
לאהוב Pg: 178 - 6-Back 22-03-31
הביקורת החינוכית וגבולותיה
הדבר נכון גם בחינוך ילדינו .כשאנו מעירים לילד ,אנו חייבים
להיות אנושיים כלפיו ,לרדת לסוף דעתו .הערה צריכה להאמר
בצורת הארה ,מלשון אור ולא מלשון הערה.
לדוגמה :ילד שמגיע לביתו לאחר יום לימודים ארוך ,לא נכון ולא הוגן להטיל עליו
מיד מטלות ,כגון עזרה בסידור הבית .אני מאמין ,שאף אם היו מבקשים מאיתנו ,לאחר
למידה של שעות רבות ,לסדר את הבית ,היינו חשים מתוסכלים.
ההערה צריכה להיות כאמור ,במאור פנים ,באהבה ובחום ,מתוך רצון לרדת לנפש
הילד.
עניין נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא ,שכפי שאנו איננו אוהבים שמעירים לנו ליד
אחרים ,כך הילד ,שרגשותיו עדינים יותר מאיתנו ,אינו אוהב כשמוכיחים אותו בפני
כולם .דברינו יפעלו ביתר שאת כשנדבר עמו בארבע עיניים ,כאדם בוגר בהתחשבות
ובהבנה ,ואף נבהיר לו כי אנו מתייחסים אליו כבוגר וכמי שמבין ענין.
כיצד מוכיחים?
ביום מן הימים ,הזמין רבי ישראל יעקב ,המשגיח דברנוביץ ,את תלמידו אל חדרו ,כדי
להוכיחו על אי אלו הנהגות מגונות אשר נמצאו בו.
כאשר נכנס התלמיד ,פתח המשגיח דברנוביץ את דבריו ואמר לו כך" :אינני יודע את
נפשי ...מה אעשה? הכיצד אוכל אני ,אדם מבוגר אשר אינו מתנהג כראוי ,להוכיח
אותך – בן ישיבה צעיר השוקד על תלמודו?"...
וכאן ,החל רבי ישראל יעקב מונה את הליקויים אשר נמצאו באותו בחור ,כאשר הוא
מטילם על גבו שלו עצמו" ...הלא אני הנני כזה וכזה! הכיצד איפה אוכיח אותך? הלא
אני עושה כך וכך ,ומתרשל בפרטים אלו ואלו ,וכיצד אוכל להוכיח בחור צעיר היושב
ולומד?" כאשר תוך כדי דבריו הוא פורץ בבכי ודמעות רותחות זולגות מעיניו...
הבחור אשר נכשל בדברים אלו ,הבין היטב את הרמז ,הוא הבין כי כל אותם חסרונות
אשר מונה רבו על עצמו ,אינם אלא חסרונות אשר נמצאו בו ,בתלמידו ,והדברים
חילחלו אל ליבו.
תוך כדי דבריו של רבי ישראל יעקב ,פרץ אף הוא בבכי ,קיבל על עצמו לתקן את
דרכיו מאותו יום ואילך ,ויצא מחדרו של המשגיח כבעל תשובה גמור.
178