Page 436 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 436
Pg: 436 - 14-Front 21-11-17
מרדכי מסעי ברכת ולת
"ביד משה" ו"את משה"
ֵאֶּלה ַה ִּמ ְצ ֹות ְו ַה ִּמ ְׁשָּפ ִטים ֲא ֶׁשר ִצָּוה ה' ְּבַיד ֹמ ֶׁשה ֶאל ְּב ֵני ִי ְׂשָר ֵאל ְּב ַעְר ֹבת מֹו ָאב ַעל
ַיְר ֵּדן ְיֵרחֹו (לו ,יג)
ואילו בסוף פרשת בחוקותי (ויקרא כז ,לד)" :אלה המצוות אשר צוה ה' את משה".
וצ"ב השינוי ,שבסוף ספר ויקרא הנ"ל נאמר" :אשר צוה ה' את משה אל בני ישראל",
ואילו בפרשתנו" ,אשר צוה ה' ביד משה" וגו'.
וביאר מרן הגרמ"ש זצוקללה"ה ,על פי הגמרא יומא (ד ע"ב)" :משה וכל ישראל
עומדין ולא בא הכתוב אלא לחלק כבוד למשה ,והא תנא קול לו קול אליו ,משה שמע
וכל ישראל לא שמעו למעט את בני ישראל מכל דברות לא קשיא כאן בסיני כאן באהל
מועד".
היינו ,דבסיני ,כל ישראל שמעו את הקב"ה מדבר עם משה .מה שאין כן באהל מועד,
לא שמע איש זולת משה רבינו.
ומובן ,שבפרשתנו ,שהדיבור היה באהל מועד ,לכן נאמר "ביד משה" ,כדבר הנתון
ביד ,שהוא בידו של האדם בלבד .ואילו בסו"פ בחוקותי ,כיון שהדיבור שהיה בסיני ,היה
באופן שכל ישראל שמעו את הדיבור למשה ,לכן דקדק הכתוב ,שאת "אשר ציוה ה'
את משה" ,היה בעצם גם "אל בני ישראל" .ודפח"ח.
