Page 431 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 431

‫‪Pg: 431 - 14-Back 21-11-17‬‬

‫מרדכי אלת‬  ‫מסעי‬                        ‫ברכת‬

‫ואף כאן שינה הכתוב בין שבט ראובן וגד לבין שבט מנשה‪ ,‬שבשבט ראובן וגד נאמר‬
‫"למשפחותם"‪" ,‬ויהי להם הגבול"‪ ,‬ואילו בחצי שבט המנשה נאמר "ויהי לחצי מטה בני‬

                                                 ‫מנשה למשפחותם ויהי גבולם"‪.‬‬

‫והנה עצם המכוון במש"נ "ויתן משה וגו' למשפחותם"‪ ,‬הוא כנראה כמ"ש המפרשים‬
‫(עיין במצודות שם) שמשה רבינו נתן ישירות למשפחותם‪ .‬ואע"פ שאצל שאר שבטים‪,‬‬
‫החלוקה היתה לשבטים בלבד‪ ,‬ואך הנשיאים המה אשר חלקו למשפחות‪ ,‬כמפורש‬
‫ברש"י בפרשתן (לפר' יז)‪ ,‬אבל בשבט ראובן וגד לא היתה חלוקה לשבטים‪ ,‬אלא‬
‫למשפחות בלבד‪ .‬היינו‪ ,‬שבשאר שבטים‪ ,‬נקבעו קודם הגבולות לחלוקת השבטים‪ ,‬ורק‬
‫הנשיאים המה שחלקו במעשה חלוקה נוסף למשפחות‪ ,‬ואילו בשבט ראובן וגד‪ ,‬נקבעו‬

                                          ‫הגבולות לאחר גמר חלוקת המשפחות‪.‬‬

‫אלא שכל זה קרה רק בחלוקה של ראובן וגד‪ .‬משא"כ גבי חצי שבט המנשה‪,‬‬
‫חזרה החלוקה כפי שהיתה בשאר שבטים‪ ,‬היינו שקודם נקבע הגבול‪ ,‬ורק לאחמ"כ‬
‫נעשתה החלוקה למשפחות‪ .‬ומדוקדק מש"נ "ויתן משה וגו' ויהי לחצי מטה בני מנשה‬
‫למשפחותם"‪ ,‬כלומר‪ ,‬נתינתו של משה רבינו היתה לשבט ולגבולו‪ ,‬ואילו למשפחות‬

                                                            ‫חילק נשיא השבט‪.‬‬

‫ומעתה נראה עוד‪ ,‬שזהו גם פשר השינוי לשון בין ראובן וגד‪ ,‬שנאמר בהם "ויהי להם‬
‫הגבול"‪ ,‬לבין חצי שבט המנשה‪ ,‬שנאמר בו "ויהי גבולם"‪ .‬שכן בשבט ראובן וגד‪ ,‬מיד עם‬
‫תום החלוקה למשפחות‪ ,‬אז נקבע לפי החלוקה הזאת הגבול‪ ,‬לכן "ויהי גבולם"‪ ,‬כלומר‪,‬‬

                              ‫לאחר שחילק למשפחות‪ ,‬זה עצמו הודיע את גבולם‪.‬‬

‫אמנם זה נאמר והוסבר היטב בראובן וגד‪ ,‬משא"כ בחצי שבט המנשה‪ ,‬כיון שהחלוקה‬
‫היתה לשבטים‪ ,‬וכבר נקבע גבולם ע"י עצם מעשה החלוקה לשבטים‪ ,‬לכן לא שייך לומר‬
‫בו "ויהי להם הגבול"‪ ,‬שכן משמעות משפט זה הוא שהחלוקה למשפחות היא זאת‬

                                                            ‫שקבעה את הגבול‪.‬‬

‫משא"כ בחצי שבט המנשה‪ ,‬כיון שבשעה שהם נטלו את חלקם השבטי‪ ,‬ע"י‬
‫משפחותיהם‪ ,‬שגבולם נקבע לאחר תום חלוקתם למשפחות‪ ,‬לכך ודאי מתאים מאד‬
‫מה שנאמר בהם "ויהי גבולם"‪ ,‬כי לא הנתינה העכשווית למשפחות קבעה את הגבול‪,‬‬

               ‫אלא חלוקת חלקו של השבט‪ ,‬ועל כך ודאי מתאים לומר "ויהי" גבולם‪.‬‬
                                      ‫‪‬‬

‫ומהשתא נראה‪ ,‬שזהו ביאור לשון הפסוק שלפנינו‪ ,‬שכן רק בראובן וגד יש להדגיש‬
‫את ה"לבית אבותם"‪ ,‬שהפירוש הוא ש"לקחו" [ראובן וגד] ל"בית אבותם"‪ ,‬היינו‬
   426   427   428   429   430   431   432   433   434   435   436