Page 432 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 432
Pg: 432 - 14-Front 21-11-17
מרדכי מסעי ברכת בלת
"למשפחותם" .משא"כ חצי שבט המנשה ,הם אמנם קיבלו מיד לפי החלוקה לשבטים,
לא לפי חלוקה "לבית אבותם" [למשפחותם] ,כמשנ"ת בעה"י.
והיא היא גם הסיבה להזכרתם של ראובן וגד בחדא מחתא ,ואילו "חצי שבט מנשה"
הוזכר לחוד .משום שאמנם שני סוגי חלוקה נינהו ,חלוקה לפי משפחות בראובן וגד,
וחלוקה לפי שבטים בחצי שבט מנשה .לפי שבבני ראובן ובבני גד מעשה החלוקה הוא
אחד ,ואילו בחצי שבט המנשה ,מעשה חלוקה מסוג אחר הוא ,שני מעשי חלוקה,
כמשנ"ת.
קבורה בעיר מקלט
ְו ָהיּו ֶה ָעִרים ָל ֶהם ָל ָׁש ֶבת וגו' ּו ְל ֹכל ַחָּי ָתם (לה ,ג)
"אמר רבי אבהו ערי מקלט לא נתנו לקבורה ,דכתיב ומגרשיהם יהיו
לבהמתם ולרכושם ולכל חייתם ,לחיים נתנו ולא לקבורה" (מכות יב ע"א,
ומסיק שם ,דרוצח קוברים שם ,דגלי ביה רחמנא דשם תהא קבורתן)
והקשו ,מדכתיב (יהושע כד ,לב) "ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל קברו
בשכם" ,וכמו כן כתיב (שמואל ב ג ,לב) "ויקברו את אבנר בחברון" ,והלא שכם וחברון ערי
מקלט הן (יהושע כ ,ז .מכות ט ,):וכיצד קברו בתוכן.
ויתכן ,משום שעדיין לא התקדשה הארץ ועדיין לא התחלקה ללוויים ,ולא שייך
בכה"ג "קיימו כה"ת עד שלא ניתנה" (יומא כח ,):שכן גם לאחר מתן תורה ,אין האיסור
אלא בעיר שהתקדשה והתחלקה ללוויים.
ואך כיון שהתקדשה ,שוב באנו לידי שאלה ,אם מפנין את הנקבר בה לפני שהתקדשה
אם לאו .וכנראה ,שלאחר שהתקדשה ,לא יפנו את הקבר ,כדין "כל הקברות מתפנין
חוץ מקבר של מלך ונביא" ,כדפסק הרמב"ם (בפ"ז מהל' בית הבחירה הי"ג) .ואע"פ דהתם
איירי לענין כל העיירות המוקפות חומה ,אבל הלא שכם וחברון ביניהם ,וע"כ דהאי דינא
ד"חוץ ממלך ונביא" ,נאמר גם לענין "ערי הלויים".
ונראה שהדברים מוכרחים גם מקבורתה של שרה בחברון ע"י אברהם אבינו .וע"כ
