Page 587 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 587
Pg: 587 - 19-Back 21-11-17
מרדכי תקפז בואת יכ ברכת
זה אלא הכשר מצוה .ותתעצם השאלה ,מאי שנא שלא עומדים בפני עולי הרגל ומביאי
מע"ש לירושלים ,שאף הם עסוקים ב"הכשר מצוה".
אשר נראה בעה"י ההבדל ,דהלא חזינן שבביכורים יש גם דין "עיטור ביכורים",
ותיאור נפלא האיך היו מביאין ביכורים ,משא"כ בשאר מצוות .ופשוט ,שביכורים ,הלא
"מביאים" אותם ל"קרבן" לפני השם ,כלומר יש בהם "הבאה" ו"קריאה" .מה שאין כן
בשאר מצוות ,כמו מעשרות ועליה לרגל.
ועל כרחך שיש בביכורים קיום דין מיוחד ,של הכרת הטוב והודאה על "האדמה אשר
נתת לי" ,וכמו כן "באתי היום אל הארץ" .כל זה מבדיל את "מביאי" הביכורים משאר
עושי מצוות ,שכן ה"מביאים" ,הם המה המקיימים את הענין המיוחד שבביכורים (וע"ע
משכ"ב לעיל בסמוך " -מעלת מצות ביכורים").
ביכורים משבעת המינים דוקא
ְו ָל ַק ְח ָּת ֵמֵרא ִׁשית ָּכל ְּפִרי ָה ֲא ָד ָמה וגו' (כו ,ב)
"מראשית ,ולא כל ראשית ,שאין כל הפירות חייבין בביכורים אלא שבעת
המינין בלבד" (רש"י)
"ולא כל האילנות במצוה זו מן התורה ,אלא שבעת המינין בלבד
שנשתבחה הארץ בהן ,והם חיטה ושעורה גפן ותאנה ורמון זיתים
ותמרים ,שנאמר (שמות כג ,יט) ראשית ביכורי אדמתך תביא וגו' ,ובא
הפירוש שלא נאמר אלא על ז' פירות אלו .ולפי הדומה כי בדרך זו למדו
זכרונם לברכה לומר כן ,כי אחר שלא הוזכרו פירות אחרים חוץ מאלו
בתורה בשום מקום ,וציונו ברוך הוא להביא מארצנו ביכורי פירות סתם,
באמת יש לדון כי על הפירות שהודיענו בתורה שהן באר וששיבחה בהן,
על אותן ציוונו .ואפשר כי יש לרבותינו זכרונם לברכה עוד הכרח הכתוב
בענין ,או שמא דברי קבלה הם" (החינוך -מצוה צא)
וצ"ע ,הלא גם ה"אתרוג" מוזכר בתורה ,כדכתיב (ויקרא כג ,מ) "פרי עץ הדר" ,ומדוע
אינו חייב בביכורים .וכמו כן ,הוזכרו גם "בוטנים ושקדים" (בראשית מג ,יא ,ועיי"ש בפירש"י
