Page 592 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 592

‫‪Pg: 592 - 19-Front 21-11-17‬‬

‫מרדכי‬  ‫בואת יכ‬                      ‫ברכת‬  ‫תקצב‬

‫אבל ב"וידוי מעשרות" נאמר רק "ואמרת" [ולא הקדים "וענית" ואמרת]‪ ,‬משום דלא‬
                 ‫בעינן הרמת קול‪ .‬אך צ"ע‪ ,‬מאי שנא וידוי ביכורים‪ ,‬מוידוי מעשרות‪.‬‬

‫ומצאנו בדעת זקנים מבעלי התוס'‪ ,‬וז"ל‪" :‬וענית ואמרת קריאת ביכורים היא בקול‬
‫רם אבל קריאת וידוי מעשר בערתי הקדש מן הבית הוי בקול נמוך‪ ,‬דלא כתיב וענית‬
‫אלא ואמרת‪ ,‬וזהו שייסד הפיוט וידוי נמוך ומקרא רם תענה ר"ל דקריאת ביכורים נאמר‬
‫בקול רם ואילו קריאת וידוי נאמר בקול נמוך"‪ .‬וצ"ב‪ ,‬מה הוסיפו התוס' על הכתוב‪ ,‬ומה‬

                                                            ‫ההוספה מן הפיוט‪.‬‬

‫ונראה פשוט‪ ,‬שכוונת התוס' היא לומר‪ ,‬שההבדל בין ביכורים לבין מעשרות בצורת‬
‫אמירת הוידוי שלהם‪ ,‬נעוץ במהות תוכן האמירה‪ .‬דאף אם תרווייהו וידוי נינהו‪ ,‬אבל‬
‫חלוקים הם במהותם‪ .‬שכן בביכורים‪ ,‬הוא זה וידוי של "קריאה"‪ ,‬ואילו במעשרות הוא‬

                                                   ‫וידוי של "התוודות" כפשוטו‪.‬‬

‫אופייה וטיבה של ההתוודות‪ ,‬אינה בהרמת קול‪ .‬אופיה וטיבה של "קריאה"‪ ,‬היינו של‬
‫הכרת הטוב‪ ,‬היא בהרמת קול והתפעלות‪ .‬ומכיון שוידוי ביכורים תוכנו הוא הכרת הטוב‪,‬‬

                                  ‫לכן ב"קריאה" זאת‪ ,‬הודגש שתהיה בהרמת קול‪.‬‬

‫ולפי זה מובן גם‪ ,‬מה שב"והגדתי" שאומרים אותו לכהן‪ ,‬לא נאמר "וענית"‪ .‬כי היינו‬
‫טעמא‪ ,‬משום שה"והגדתי" כולל אמנם "תודה" הבאה בעקבות הכרה בעצם הטובה‪,‬‬
‫שבקיום ההבטחה כלפי מביא הביכורים‪ ,‬כי מכיר הוא אל נכון בטובה המתבטאת‬
‫ב"הבאתו" לארץ ישראל‪ ,‬על כל הכלול המשתמע מכך‪ ,‬אבל אינה הגדה המקיפה את‬

       ‫עוצם הטובה שבהשגחה הכללית והפרטית על כל מהלכיה הגלויים והנסתרים‪.‬‬

‫‪ -‬הכרת טוב זאת‪" ,‬קריאה" של התפעלות רגשית הנעשית תוך הרמת קול דוקא‪.‬‬
‫הרמת הקול‪ ,‬הוא טיבה וטבעה של התבטאות התפעלותית‪ ,‬המשתפת את ה"פנים"‬

                                  ‫העמוק של האדם‪ ,‬בחיצוניות מעשה "אמירתו"‪.‬‬

‫והנה במתני' סוטה (לב‪ ).‬ר"פ אלו נאמרין‪" :‬אלו נאמרין בכל לשון וכו' ווידוי מעשר‬
‫וכו'‪ ,‬ואלו נאמרין בלשון הקודש מקרא ביכורים" וכו'‪ ,‬ופירש"י שם‪" :‬וידוי מעשר וכו'‬
‫ביערתי הקודש מן הבית וכו'‪ ,‬מקרא ביכורים שהיה קורא מארמי אובד אבי עד סוף כל‬
‫הפרשה"‪ .‬היינו שמ"ארמי אובד אבי" נאמר בלשון הקודש‪ ,‬אבל מש"א "הגדתי היום"‬

                                                        ‫וגו'‪ ,‬זה נאמר בכל לשון‪.‬‬

‫ולפמש"נ‪ ,‬הדין "מקרא" מתחיל מ"ארמי" וגו'‪ ,‬אבל אמירת "הגדתי ביום"‪ ,‬אע"פ‬
‫שמכלל "קריאת ביכורים" היא‪ ,‬אבל קריאה זו‪ ,‬של "וידוי" היא‪ .‬הקריאה של "קריאה"‪,‬‬

                                             ‫מתחילה רק מ"ארמי אובד אבי" וגו'‪.‬‬
   587   588   589   590   591   592   593   594   595   596   597