Page 596 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 596
Pg: 596 - 19-Front 21-11-17
מרדכי בואת יכ ברכת תקצו
אף על פי כן ,אין זה בכלל "אינו ראוי" לקריאה ,ואין הקריאה מעכבת בו ,משום שמצד
עצם הביכורים ,הרי שפיר יתכן היה לקיים את מצוות קריאת הפרשה ,ואך שהדבר נמנע
מחמת האפשרות בפועל [שאין הגברא בכלל "ראוי" לכך ,ולא שהחפצא אינה "ראויה"]
של הגברא ,ושפיר הוי ליה בכלל ראוי לקריאה ,שאין הקריאה מעכבת בו.
אלא דלכאורה תיקשי ,מהא דמבואר בסוגיא דב"ב ,דבקנה שני אילנות [דספק הוא
אם קנה קרקע] אינו מביא ביכורים אף לא מספק ,משום שאף לאותו צד דקנה קרקע,
אין להביא ביכורים מאילנות אלו ,משום שאינם ראויים לקריאה ,ו"כל שאינו ראוי לבילה
הבילה מעכבת בו" ,כדברי רבי זירא .והלא כל מה שאין הביכורים הללו ראויים לקריאה,
הוא אך "משום דמיחזא כשיקרא" ,אטו "מיחזא כשיקרא" הוי ליה בכלל "אינו ראוי"
מחמת החפצא דהביכורים ,הלא לכאורה ,אין זה אלא דין במעשה הקריאה.
והנראה בזה ,דהלא לכאורה ,גם קושיית הגמרא צ"ע ,דהקשו "ודלמא ביכורים נינהו
ובעו קרייה וכו' והאמר ר' זירא" וכו' .ולפי מה שהתבאר ,אמאי נחשב הדבר "אינו ראוי"
מחמת החפצא דהביכורים ,הלא כל מה שנחשב הדבר אינו בר קרייה ,הוא אך לאותו
צד שלא קנה קרקע ,אבל לאותו צד דקנה קרקע ,ודאי דאף בר קרייה הוא ,ואם כן ,נהי
שהגברא אינו יכול לקרות ,אבל הלא אין זה מחמת איכותם של הביכורים [אלא אדרבא,
מחמת אותו צד שאינם ביכורים].
ועל כרחך צריך לומר ,דאם אך ספק הוא ,אין זה בכלל "אשר נתת לי" ,משום שעצם
הספק ,מפקיע מן ה"נתת" ,שמשמעותו היא" ,נתת" של ודאי .ואף על פי שלענין
ה"הבאה" ,שייך לקיים הבאה מספק ,היינו טעמא ,משום שה"אדמתך" וה"ארצך" ,הם
דינים שנאמרו בחפצא דהביכורים ,שאין מביאין אלא כשהביכורים המה "מארצך" או
"אדמתך" ,וכשהדבר ספק ,הרי זה כשאר ספקות.
מה שאין כן ,כשהמדובר הוא בקרייה ,או בהודיה ,על "נתת" ,היינו מה שהוא ,הקורא,
בעלים על הקרקע שממנה באו הביכורים ,בהא הוא דנאמר ,שספק בעלות ,אינה בכלל
"נתת לי".
ומעתה ,כשהקשו בגמרא ב"ב "מכדי פסוקי נינהו ליקרי" ,לכאורה ,הלא התבאר,
שאם אך ספק הוא אם קנה קרקע ,שוב לא הוי בכלל "אשר נתת לי" ,ומה יועיל מה
שיקרא ,הלא סוף כל סוף אינו מחויב ,והקריאה מעכבת בו.
על כרחך צריך לומר ,דאם אך היה שייך לקרות הפסוקים ,ללא הך שתהא משמעות
הפרשה כלפי מביא הביכורים ,אין הכי נמי שאף במש"נ "אשר נתת לי" ,לא היה נאמר,
אלא מה שנאמר ב"מארצך" וב"אדמתך" ,ושוב היה קורא את הפרשה מספק ,כשם
