Page 597 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 597
Pg: 597 - 19-Front 21-11-17
תקצז מרדכי בואת יכ ברכת
שהוא מביא מספק .וזהו מה שהקשו" ,מכדי פסוקי נינהו ליקרי" ,היינו ,דדילמא ,לא
נאמר בקרייה זאת ,אלא שיקרא את הפרשה ,ללא שתהא בכך משמעות כלפי המביא.
ומשני" ,משום דמחזי כשיקרא" ,כלומר ,דאין זאת קריאת פרשה בעלמא ,אלא
קריאה של משמעות כלפי המביא .ולפיכך ,אם אך מיחזי כשיקרא ,אין זאת "קריאה"
[שהרי קריאה כזאת היא בכלל "לא יכון לנגד עיני" ,כמ"ש הרשב"ם].
נמצא ,דלאחר שהתבאר בגמרא ,שקריאה מספק אינה קריאה ,שוב הדרא עיקר
קושיית הגמרא ,דהוי ליה "אינו ראוי" מחמת עצם הספק ,משום שאינו בכלל "אשר
נתת לי".
ומיושב היטב ,דאף כדנימא ,דאין נכלל בכלל "אינו ראוי" אלא אם הו"ל הכי מחמת
הביכורים עצמם ,אפילו הכי ,הא גם בכהאי גוונא דמיחזי כשיקרא ,נהי שעצם ה"מיחזי
כשיקרא" ,אינו אלא חסרון במעשה הקריאה ,אבל לאחר שאין שם קריאה עליה ,הלא
שוב הוי ליה אינו ראוי מחמת עצם הספק ,וזה שפיר הוי ליה בכלל "אינו ראוי" ,כמש"נ
(וע"ע בברכת מרדכי על שבועות ומתן תורה ,סימן כה).
ש"ץ בעניית אמן אחר ברכת כהנים ["שומע כעונה"]
ְו ָע ִני ָת ְו ָא ַמְר ָּת (כו ,ה)
ובמדרש" :ילמדנו רבינו ,העובר לפני התיבה מהו שיהא מותר לענות אמן אחר
הכהנים מפני הטירוף וכו' ואם הבטחתו שיחזור לתפילתו רשאי" .ותמוה מאד הקשר
[ועיין ברכות (לד" ).העובר לפני התיבה" וכו'].
ו"התומים" כתב ,עפ"ד התוס' סוכה (לח ,):דהמתפלל בציבור וש"ץ אומר קדושה,
ישתוק וישמע ,והרי הוא כעונה ,וכשיגמור הש"ץ ,יחזור לתפילתו .וקשה מפרק מ"ש:
"אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע הש"ץ לקדושה יתפלל ואם לאו אל יתפלל".
ותירצו ,דודאי ,אע"פ ששומע כעונה ,אבל "עונה" ,עדיף ומצוה מן המובחר הוא.
ובירושלמי ,דשומע כעונה ,מדכתיב "וענית" ,אבל "עונה" עדיף ,מדכתיב "ואמרת".
וזהו הפירוש במדרש .דכיון ש"שומע כעונה" ,היה יכול לשתוק ,ולא להפסיק ל"אמן".
אבל כיון דכתיב "ואמרת" ,והיינו ש"אמירה" עדיפה ,לכן הסתפק ,אם בגלל מצוה זאת,
יכול להפסיק .וע"ז הביא את המשנה ד"לא יפסיק" .עכ"ד.
