Page 593 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 593
Pg: 593 - 19-Front 21-11-17
תקצג מרדכי בואת יכ ברכת
ויתכן שלפי המבואר ,ניתן אולי להסביר את ההבדל בין ה"וידוי" של "הגדתי היום" לבין
הקריאה הנוספת ב"ארמי" וגו' .שכן להמבואר ,הלא יסוד ההבדל בין שתי האמירות הוא
בכך ש"מארמי" וגו' ,נוספה גם הכרת הטוב ,שבכל מהלכי ההשגחה הכללית והפרטית,
עד כמה הכל הכל היה מכוון ומושגח בשלמות הכוונת המהלכים אל הטובה ,שלמענה
נעשו כולן בחכמה ובהשגחה עליונה .ו"קריאה" זאת ,היא אשר גם גוררת וגם נובעת
מתוך התפעלות והתפעמות ,אשר טיבה וטבעה להיעשות תוך קריאה התפעלותית
בקול רם.
אשר לפי זה ,הלא ה"הכרה" בנפלאות ההשגחה ,היא זאת אשר באה לידי התבטאות
בקריאה ,וככל שהביטוי כולל גילויי הכרה נוספים ,תגדל הפרשה ותתמלא סאתה של
הקריאה .ודבר זה ,הוא אשר בא לידי ביטוי בהתבטאות התפעלותית בקול רם ,כמש"נ.
הלא לפי זה ,זהו המקום להגיע גם לידי שלימות הביטוי ,בגוף עובדת מהלכי פלאות
ההשגחה ומהלכיה.
לכן ,אין ספק כי זהו המקום להצריך אמירה בלשון הקודש ,שהרי שאר לשונות [כפי
המקובל מקדמונינו] ,אינם אלא תיאורים מסבירים ומתארים את גופא דעובדא ,ואילו
לשון הקודש ,היא שלימות ההתבטאות ,באשר מילותיה הינן היחידות [בין הלשונות]
אשר יש בהן את עוצמת הביטוי המכסימלי של הגופא דעובדא עצמו.
ומובן ,שרק מ"ארמי אובד אבי" נאמרה הלכה של קריאה בלשון הקודש ,באשר
כאמור ,היא זאת אשר פרט ל"וידוי" שבה ,יש בה גם "קריאה" .מה שאין כן אמירת
"הגדתי היום" וגו' ,שאין בה "קריאה" אלא אך "וידוי" ,לכן נהי שקריאת ביכורים ,כוללת
גם את ה"הגדתי היום" וגו' ,אבל כשם שאין באמירה זאת דין של קול רם ,כמו כן ומהאי
טעמא ,אין בה דין של לשון הקודש.
ומבואר היטב בעה"י ,ההבדל בין אמירת קריאת ביכורים ובין וידוי מעשרות ,וכמו כן
ההבדל בין אמירת ה"הגדתי היום" לבין אמירת הקריאה של "ארמי אובד אבי" וגו' בסוף
הפרשה.
"קריאה" בביכורים
ְו ָע ִני ָת ְו ָא ַמְר ָּת ִל ְפ ֵני ה' ֱאֹל ֶקיָך ֲאַר ִּמי ֹא ֵבד ָא ִבי ַוֵּיֶרד ִמ ְצַרְי ָמה ַוָּי ָגר ָׁשם ִּב ְמ ֵתי ְמ ָעט
ַוְי ִהי ָׁשם ְלגֹוי ָּגדֹול ָעצּום ָוָרב (כו ,ה)
