Page 119 - MOSHE ASAYAG_BCHEN UBCHESED.MOSHE ASAYAG_BCHEN UBCHESED.1A
P. 119
Pg: 119 - 5-Back 22-03-27
שהזכרנו קודם ,מלבד התעוררות המונעת מרצון אמיתי ללמוד ולא
רק בשביל לנצח ,יש גילויים נפלאים של יחסים בין אדם לחברו.
בדרך כלל הצלחה בתחרות רגילה נמדדת באחת משתי אפשרויות
-ניצחון או הפסד (לכל היותר מצוינים גם מקום שני או שלישי).
הווי אומר :תחרותיות כזו מרגילה להשקפה של "הכול או לא
כלום" .כשהשקפה כזו הופכת להיות דפוס החשיבה של אדם ,אין
פלא אם הוא נעשה שאפתן ,העושה כל שביכולתו כדי להצליח,
אף אם תאבד שלוות נפשו ובדרכו ירמוס ערכי מוסר .אמנם ,יתכן
שבעקבות ההצלחה הוא יחוש קורת רוח כלשהי ,אך האמת היא
שגישתו לחיים תמנע ממנו להגשים את נפשו הייחודית על מכלול
כוחותיה.
למרבה האבסורד ,תוצאותיו של דפוס חשיבה זה ("הכול או לא
כלום") יכולים להיות הפוכים לחלוטין .היינו ,במקום להיות
אחוז בשאיפה להצליח אדם לא יתאמץ כלל ובלבד שלא יחשב
לכישלון .נדמה לו כי השיג שקט ממתח ההתחרות ,אך שלוותו
מדומה ,משום שלא זו בלבד שגם גישה כזו מונעת גילוי של מכלול
הכישרונות ,אפילו הכוחות הנדרשים להצלחה המדומה לא יצאו
לפועל ובסופו של דבר הוא ירגיש חלש וחסר ערך.
כך או כך ,שתי הגישות שורשן בהנחת יסוד מוטעית :יש רק שתי
אפשרויות בסולם הצלחה יחיד המשותף לכול 100 -או .0משמע,
במקום להכיר כי כל אדם מטפס בסולם משלו שבו אין סוף של
הישגים ובדרכו נדרש לגלות את הכוחות הייחודיים לו ,הוא שבוי
בדפוס חשיבה מוטעה שמונע ממנו למצות את נפשו הייחודית.
מסופר על הגר"א שבילדותו לא השתתף במשחקים שיש בהם
תחרות ,כדי לא להיות שמח בקלון חברו.
115
