Page 186 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 186
-11-17צ1א2יckו Pg: 186 - 6-Baמרדכי דפק ברכת
אלוקים להרע עמדי :אם כה יאמר וגו' וילדו כל הצאן נקדים ,ואם כה יאמר וגו' וילדו כל
הצאן עקדים :ויצל אלקים את מקנה אביכן ויתן לי".
הגע עצמך .אם "תחבולה" או "רמאות" היא זאת ,האם מכאן תהא ההוכחה ל"ואלקי
אבי היה עמדי" (שם ,ה) .הרי מכל זה ברור ,כי כל מקרה המקלות ,היה נס גמור ,אשר
התרחש כולו לסיבתו ולטובתו של אבינו יעקב [וכנראה לא באו המעשים ,אלא "למעט"
את הנס ,כדרכם של אבותינו מלומדי הנס] .והבן.
"נטילת עצה" ו"נטילת רשות"
ַוִּי ְׁש ַלח ַי ֲע ֹקב ַוִּי ְקָרא ְלָר ֵחל ּו ְל ֵל ָאה ַהָּׂש ֶדה ֶאל ֹצאנֹוַ :ו ַּת ַען ָר ֵחל ְו ֵל ָאה ַוּ ֹתא ַמְר ָנה לֹו
ַהעֹוד ָלנּו ֵח ֶלק ְו ַנ ֲח ָלה ְּב ֵבית ָא ִבינּוֲ :הלֹוא ָנ ְכִרּיֹות ֶנ ְח ַׁש ְבנּו לֹו ִּכי ְמ ָכָרנּו ַוּ ֹיא ַכל ַּגם
ָאכֹול ֶאת ַּכ ְסֵּפנּוְ :ו ַע ָּתה ּ ֹכל ֲא ֶׁשר ָא ַמר ֱאֹל ִקים ֵא ֶליָך ֲע ֵׂשה (לא ,ד .יד-טז)
יש להתבונן בכל ה"דין ודברים" שבין יעקב לנשותיו ,המובא כאן ,האומר דרשני :מה
ראה יעקב להיוועץ בנשותיו ,אחר שנצטוה מפי הגבורה "שוב לארצך ולמולדתך ואהיה
עמך" (פסוק יג) .ומה השיבו לו "הלא נכריות נחשבנו לו" ,מה תשובה יש בכך על שאלתו.
ועוד ,מהו "ועתה כל אשר אמר אלקים אליך עשה" ,האמנם אם היה לבן משנה דרכו
ונותן להם נדוניה וצידה לדרך ,ואף ירושה היה מותיר להם ,וכי לא היה צריך לקיים מיד
את ציווי הבורא יתברך.
אכן נראה ,ש"נטילת עצה" ,ו"נטילת רשות" ,מדה בפני עצמה היא ,כידוע מכמה
דוכתי .שכן אמרו חז"ל ,שהקב"ה "נטל עצה" מן המלאכים ,כשאמר "נעשה אדם" .וכמו
כן ,במינויו של בצלאל למלאכת המשכן נאמר כי "נמלך בהם תחילה" ,ועוד כיו"ב.
ומובן ,שגם כשנאמרת הצוואה מן השמים ,ואין שום פקפוק בחובה לעשות כן ,אין
זה פוטר ,ממעשי נטילת הרשות וההתייעצות.
ולכן באו כל הדברים בפסוקים שלפנינו ,כדי שתבוא כל ההליכה ,תוך התייעצות עם
נשותיו ,כאשר הנשים מוסיפות את נימוקיהן ,גם להסכמתן לעצם החזרה אל ארץ כנען,
גם לצורת ההליכה ,שתהא של "בריחה" סודית ,שלא נודעה אלא ביום השלישי.
