Page 191 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 191
-11-17ו1י2שckלaח Pg: 191 - 6-Bמרדכי טפק ברכת
"נתמעטו זכיותי על ידי החסדים והאמת שעשית עמי ,לכך אני ירא,
שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להמסר ביד עשו" (רש"י)
ב"פרשת דרכים" (סוף דרוש ג) ביאר ,דאע"ג דתנן (פאה פ"א מ"א) "אלו דברים שאדם
אוכל פירותיהן בעוה"ז והקרן קיימת לעולם הבא" וכו' ,ויעקב הלא קיים כל התורה,
ובפרט תלמוד תורה שהוא כנגד כולם ,ולמה ירא מעשיו .מ"מ הני מילי הנאה טבעית,
אבל כשצריך לעשות נס ,מנכין לו מזכויותיו ,ולכך לא סמך יעקב על הנס ,והכין דורון
תפילה ומלחמה .ע"ש [ועיין שבת (לב" ,).לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה לומר
שעושין לו נס ,שמא אין עושין לו נס ,ואם עושין לו נס מנכין לו מזכויותיו .אמר ר' חנין,
מאי קראה ,קטנתי מכל החסדים ומכל האמת" .ע"כ].
והנה ,מקור האיסור לסמוך על הנס ,הוא מקרא (דברים ו ,טז) ד"לא תנסו את ה'
אלקיכם" (ירושלמי יומא פ"א ה"ד ,וכ"פ הרמ"א יו"ד סי' קטז ס"ה .וע"ע שו"ע (חו"מ סי' תכז ס"י),
ובסמ"ע שם ס"ק יב ,ובאר הגולה שם ,ובחינוך מצוה תקמו).
וצ"ע ,כיון שאיסור הוא לסמוך על הנס ,היכי מצינו בכמה דוכתי שסמכו על הנס [כגון,
בתענית (כ ,):הא דרב הונא היה לו יין בבית ישן והיה ירא לקחתו שמא יפול הבית עליו,
ולקח עמו את רב אדא בר אהבה ופלפל עמו עד שפינו היין משם ,ומיד אח"כ נפל הבית.
ועוד שם (כא ,).בעובדא דנחום איש גמזו שאמר לפנות הכלים ואח"כ לפנות אותו ,ונפל
הבית וכו' .וראה באר הגולה שם ,ודו"ק .ובקידושין (כט ,):עובדא דרב אחא בר יעקב
שהלך ללמוד תורה אצל אביי ,והיה מזיק בבית המדרש ,אפילו בתרי אינשי וביום ,ואמר
אביי שלא יניח שום איש לרב אחא ללון אצלו ,ובע"כ ילך ללון בבית המדרש ,ולבסוף לן
שם ,והמזיק נראה לו כנחש עם שבעה ראשים ,והיה רב אחא מתפלל ,ועל כל כריעה
וכריעה שכרע רב אחא נפל מן המזיק ראש אחד .ובברכות (לג ,).עובדא דרבי חנינא בן
דוסא עם הערוד] ,ובכל הנך עובדי צ"ע ,כיצד סמכו על הנס.
וכבר יסד המהרש"א בקידושין (כט ,):מתוך קושיא זו ,שכל מה שנוגע לתפילה ,אינו
בכלל "סומכין על הנס" .כי זהו כוחה וטבעה של תפילה ,לעזור ולהושיע ,גם שלא כדרך
הטבע ,היינו ב"נס" .וע"ש מש"כ גם "בעובדא דרב חנינא בן דוסא עם הערוד" ,ואין בכך
משום "לא תנסו את ה' אלקיכם".
ונראה ,דבודאי כך היא המדה בתורה ,שהרי נאמר בה שהיא "מגנא ומצלא" ,היינו
שזהו כוחה של תורה וטבעה ,שהיא גם "מגנא" וגם "מצלא" .ולכן כשרב הונא ורב אדא
בר אהבה ,בעוצם עיונם ופלפולם ,העלו את עצמיותם עד להתמזגות עם התורה בפועל
ממש ,הרי זהו ,כאמור ,טיבה וטבעה של התורה ,שהיא מגנא ומצלא .לאמור ,גם אם
בדרך הטבע לא היה הבית הישן מחזיק מעמד ,אבל ל"תורה" ,אין מגבלות של "טבע",
