Page 190 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 190
-11-17ו1י2שckלaח Pg: 190 - 6-Bמרדכי חפק ברכת
יש"ש ,וכתב" :ולי נראה ,דהקב"ה נותן שכר יותר ,אך שאינו מוותר עבירה ,ומאריך אף".
וע"ש במחצית השקל].
ודברי היש"ש צ"ע ,ממה שאמר יעקב "קטונתי" ,לפירוש האבן עזרא והרשב"ם,
שקיבל יותר ממה שראוי לו ,דחזינן להדיא דלא כדבריו.
אמנם נראה ,שאין ספק בכך ,שהקב"ה גומל עם האדם את הראוי לו ,וכשמקבל האדם
טובה מאת הקב"ה ,אין ספק כי "פלס שמים" מדויק מאד .ודאי שאין בכך וותרנות כל
שהיא .אבל מדה מיוחדת היא ,שהקב"ה נותן "טובות" ,גם לכאלו שעל אף מעשיהם
הטובים ,המאזן הכללי הוא "חוב".
זהו שהאדם מהלל את הקב"ה ,שלמרות שהינו מכיר במאזן של "חובה" כלפי "יעודו"
ו"פקודתו" ,אעפ"כ הקב"ה הואיל ,כביכול ,שלא להתחשב עם המצב של "חייבים" ,ובכל
זאת גמלו את הטוב אשר מגיעו עבור מעשיו הטובים ,כמשקל שמים המדויק.
והם הם דברי יעקב אבינו .כי בחשבון כללי ,ראה עצמו יעקב אבינו "חייב" ,משום
שעדיין לא מילא משימותיו ,ואעפ"כ הודה על חסדיו של מקום בגמלו עמו טוב ,עבור
מה שמגיע לו טוב.
ויתכן מאד ,כי בעצם אמירתו המזכירה את "אלוקי אברהם יצחק ויעקב" ,אולי יש
בכך משום הזכרת זכויותיהם ,הפועלים ,ללא ספק ,גם בעבורו.
עוד קשה לכאורה על דבריו ,הרי שהמברך מודה על שגמל לו הקב"ה טובה ,אף
שבגדר "חייב" הוא ,שאינו ראוי לזכות בה.
אכן יש להדגיש ,כי בברכת "הגומל" [לפי נוסח הרי"ף והרא"ש (ברכות נד :וע"ש בהגהות
הגר"א) שמברכים "הגומל לחייבים טובות"] ,אין הכוונה לחובותיו שלו ,אלא אך ברכת
השבח ,היא ,שהקב"ה "גומל לחייבים טובות" .אבל אין בכך הזכרת טובו של מקום ,מול
"חובתו" שלו.
"יאן סומכין על הנס"
ָק ֹט ְנ ִּתי ִמּ ֹכל ַה ֲח ָס ִדים ּו ִמָּכל ָה ֱא ֶמת (לב ,יא)