Page 253 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 253

‫‪-11-17‬ג‪1‬ש‪2‬י‪ont‬ו‪ Pg: 253 - 8-Fr‬מרדכי אנר‬  ‫ברכת‬

‫ואערך לנגדך על אחת כמה וכמה"‪ .‬ולכאורה צ"ב‪ ,‬מה "תוכחה" יש בכך‪ ,‬לשבטים‪ .‬הלא‬
‫רק "נבהלו"‪ ,‬ולא יותר‪ .‬וכן צ"ב‪ ,‬מה פירוש "לפי מה שהוא"‪ ,‬ומה היא הראיה מן הפסוק‪.‬‬

‫ואמר ה"בית הלוי"‪ ,‬שהמדרש מוכיח מהקושיות דלעיל‪ ,‬שאין דבריו של יוסף באים‬
‫לפייס‪ ,‬ולא באה אמירת "אני יוסף" אלא לגלות להם‪ ,‬כי הוא זה יוסף‪ .‬ונבהלו‪ ,‬כמובן‪.‬‬
‫ומה שאמר "העוד אבי חי"‪ ,‬מפרש המדרש‪ ,‬כי אין זאת אלא תוכחה גלויה‪ ,‬כאומר‪:‬‬
‫"הנה אתם חוששים לצערו של אביכם‪ ,‬ומדוע לא חששתם לצערו בשעה שמכרתם‬
‫אותי"‪ .‬והיינו‪ ,‬שבמעשי עצמכם‪ ,‬קיימת סתירה גלויה‪ ,‬לכל דיבוריכם וחששותיכם‪ .‬ואין‬

           ‫לך "תוכחה" גדולה מזאת‪ .‬ואמנם‪ ,‬על תוכחה זאת‪ ,‬לא היתה להם תשובה‪.‬‬

‫‪ -‬האמנם הינכם חוששים כל כך על יעקב אביכם‪ .‬והיכן היו דאגותיכם וחששותיכם‬
                 ‫ליעקב אביכם‪ ,‬בשעת המכירה‪ ...‬ועל כך לא השיבו תשובה מעולם!‬

‫זהו שסיים המדרש‪ ,‬שלעתיד לבוא‪ ,‬הקב"ה יוכיח את כל אחד‪ ,‬ממעשיו על מעשיו‬
‫[של אותו אדם]‪ .‬שאע"פ שכל מעשה בפנ"ע‪ ,‬יש לו איזה "תירוץ"‪ ,‬אבל קיימת סתירה‬
‫ל"תירוץ"‪ ,‬ממעשה אחר שלו‪" ,‬מיניה וביה"‪ .‬והיינו שאמרו חז"ל "לפי מה שהוא"‪ .‬היינו‪,‬‬

                        ‫מיניה וביה‪ ,‬ממעשיו של "הוא"‪ ,‬על מעשיו של אותו "הוא"‪.‬‬

‫זהו ההבדל בין "דין" ל"תוכחה"‪ .‬ש"דין"‪ ,‬נאמר על המעשה בפנ"ע‪ ,‬וה"תוכחה"‬
  ‫[מלשון "ויכוח"]‪ ,‬היינו ל"הוכיח" ממעשה אחד של אותו אדם‪ ,‬על מעשה אחר שלו‪.‬‬

‫וזהו ביאור מה שאמר דוד המלך‪" :‬אוכיחך ואערך לעיניך"‪ .‬היינו‪ ,‬שיערוך את‬
‫כל מעשיו של האדם לפניו‪ ,‬לבחון האם אין סתירה ממעשה על מעשה אחר‪ .‬וע"ש‬

                                          ‫בתהילים‪ ,‬שמבואר כן כל הפרק‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬

                                    ‫‪‬‬

                       ‫"גשו נא אלי"‬

                                ‫ַוּ ֹיא ֶמר יֹו ֵסף ֶאל ֶא ָחיו ְּגׁשּו ָנא ֵא ַלי וגו’ (מה‪ ,‬ד)‬

‫וברש"י שם‪ ,‬וכן בתרגום יונתן‪ ,‬שהראה להם המילה‪ .‬וע"ש בט"ז שהקשה‪ ,‬הלא לעיל‪,‬‬
        ‫בפרשת מקץ‪ ,‬מבואר להדיא‪ ,‬שציוה את כל מצרים למול‪ ,‬ומה איפוא הראיה‪.‬‬

‫ונראה‪ ,‬על פי מה שביארנו (לעיל מא‪ ,‬נה)‪ ,‬בטעם וסיבת צוואתו את כולם למול‪ ,‬שהיה‬
                                            ‫זה משום דין "בני קטורה" שנתערבו‪.‬‬
   248   249   250   251   252   253   254   255   256   257   258