Page 250 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 250
-11-17ג1ש2יckו Pg: 250 - 8-Baמרדכי חמר ברכת
שגיו
"ולא ריאתיו"
ַוֵּי ֵצא ָה ֶא ָחד ֵמ ִא ִּתי ָו ֹא ַמר ַאְך ָט ֹרף ֹטָרף ְוֹלא ְר ִאי ִתיו ַעד ֵהָּנה (מד ,כח)
וצ"ב ,מהי ההוספה של "ולא ראיתיו" ,הלא פשוט שאם "טרוף טורף" ,לא יתכן
לראותו.
והנראה ,שהכוונה היא ,שלא ראהו לא חי ולא מת ,כי לפי מה שפסק הרמב"ם (בפ"א
מהל' אבל ה"ב)" :מאימתי יתחייב אדם באבל משיסתם הגולל אבל כל זמן שלא נקבר
המת אינו אסור בדבר מן הדברים שהאבל אסור בהם" .ויעו' עוד ברמב"ם (פ"ג מהל' מעשר
שני ה"ו)" :נשתהא המת ימים רבים ואח"כ נקבר כל אותן הימים שאחר יום המיתה עד
יום הקבורה הוא אונן מדבריהם" [ובנו"כ שם דנו אם יום המיתה ,מיהת ,דאורייתא הוא,
דומיא לאכילת קדשים].
עוד פסק שם הרמב"ם (בפ"א מהל' אבל ה"ד)" :מי שטבע בנהר או שאכלהו חיה רעה
משיתיאשו לבקשו" וכו' .ע"כ .ואשר לכן ,כיון ש"טרוף טורף" יוסף ו"לא ראהו" יעקב,
אף לא במותו ,ועדיין יעקב מבקשו כדי לקוברו ,עדיין לא חל עליו דין אבילות.
ומובן על פי זה ,מה שנאמר ביעקב שהתאבל על יוסף "ימים רבים" [כ"ב שנים].
ולכאורה ,הרי פסק הרמב"ם (פי"ג מהל' אבל הי"א)" :אל יתקשה אדם על מתו יתר מדאי
שנאמר אל תבכו למת ואל תנודו לו וגו' והמצער עצמו על מנהג העולם הרי זה טפש
אלא כיצד יעשה שלשה לבכי שבעה למספד שלשים יום לתספורת ולשאר החמשה".
ע"כ .והיאך יתכן שיעקב לא הפסיק מלהתאבל.
ולפמש"נ ,הלא יעקב לא נהג "דיני אבילות" ,שהרי לא התייאש מלבקשו ולא חלו
עליו אלא דיני אנינות ,לא דיני אבילות .ובודאי שבמצב זה של "מבקש לקברו" ,לא
נאמרה המניעה ולא הוגבלה האנינות וצערה.
