Page 580 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 580

‫‪1-11-17‬פ‪2‬ק‪nt‬ו‪ro‬ד‪F‬י‪ Pg: 580 - 19-‬מרדכי‬  ‫תקעח ברכת‬

                  ‫ידוקפ‬

               ‫"ויתור" הקב"ה על מעשה העגל‬

                                   ‫ֵאֶּלה ְפקּו ֵדי ַה ִּמ ְׁשָּכן ִמ ְׁשַּכן ָה ֵע ֻדת (לח‪ ,‬כא)‬

‫"עדות לישראל שויתר להם הקדוש ברוך הוא על מעשה העגל‪ ,‬שהרי‬
‫השרה שכינתו ביניהם" (רש"י‪ ,‬ומקורו בשמות רבה פרשה נא‪ ,‬ד‪ .‬ובתנחומא כאן‬

                                                                                 ‫סי’ ב‪ ,‬ו)‬

‫וצ"ע‪ ,‬כיצד השראת השכינה במשכן‪ ,‬עדות היא לישראל שויתר להם הקב"ה על‬
‫מעשה העגל‪ .‬הלא דרשינן (יומא נז‪" :).‬השוכן אתם בתוך טומאתם (ויקרא טז‪ ,‬טז)‪ ,‬אפילו‬

                                          ‫בזמן שהן טמאין שכינה שרויה ביניהן"‪.‬‬
‫עוד קשה‪ ,‬היכי אמרינן "ויתר הקב"ה על מעשה העגל"‪ ,‬והלא "כל האומר הקב"ה‬
‫ותרן הוא‪ ,‬יוותרו חייו" (ב"ק נ‪ .).‬וכן איתא בירושלמי (שקלים פ"ה ה"א)‪" ,‬אמר רבי חנינא‪,‬‬
‫מאן דאמר רחמנא וותרן יתוותרון בני מעוי‪ ,‬אלא מאריך רוחיה וגבי דידיה"‪ .‬ואם כן‪ ,‬היאך‬

                                                   ‫נקטו חז"ל כאן‪ ,‬לשון "ויתור"‪.‬‬
‫ונראה פשוט‪ ,‬ש"עבירות" רח"ל לחוד‪ ,‬ו"מרידה" של עבודה זרה [ואפילו של כלל‬
‫ישראל‪ ,‬כפי שהיה במעשה העגל]‪ ,‬לחוד‪ .‬וכמו כן‪" ,‬טומאתם" לחוד‪ ,‬ו"מרידתם" רח"ל‪,‬‬

                                                                         ‫לחוד‪.‬‬
‫גם אם זכינו ל"השוכן בתוך טומאתם"‪ ,‬אין להקיש לכך‪ ,‬גם בתוך "מרידתם"‪ ,‬או חטא‬

                                                                        ‫העגל‪.‬‬
‫וכדחזינן שהקב"ה קבע‪ ,‬כביכול‪ ,‬את שכינתו בתוכנו ע"י ה"משכן"‪ ,‬ולא עוד אלא‬
‫שה"משכן" מיוחד‪ ,‬להיות ביתו בתוכנו‪ ,‬מכאן ודאי ראיה‪ ,‬ש"ויתר" הקב"ה על מעשה‬

                                                                        ‫העגל‪.‬‬
   575   576   577   578   579   580   581   582   583   584   585