Page 66 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 66
Pg: 66 - 3-Back 21-11-17חנ מרדכי סד ברכת
שאמר הקב"ה "מערב עד ערב תשבתו שבתכם" ,נמצא שבמרה כשנצטוו על השבת
ועד מעמד הר סיני ,שבתו ביום ואח"כ בלילה .וזה תמוה לכאורה.
וכן צ"ע ,מהא דאמר ריש לקיש (ר"ה כ ):שהיום הולך אחר הלילה לגבי קידוש החודש,
שנאמר (שמות יב ,יח)" ,עד יום האחד ועשרים לחדש בערב" ,ופירש"י" :למדנו יציאת
המועד בערב ,הרי שהלך היום אחר הלילה" .ע"כ .ופסוק זה הרי נאמר בפרשת בא ,קודם
מתן תורה .ולדעת הפנים יפות ,באותה עת הלילה הלך אחר היום .ועל כרחך ,שגם קודם
מ"ת היום הולך אחר הלילה .ודברי הפנים יפות צ"ע.
והנראה ,שב"בראשית" ,עם בריאת ה' שמים וארץ ,אור וחושך ,יום ולילה ,נבראה גם
יחידת הזמן המורכבת הראשונה .יחידה זאת ,התהוותה עם גמר "יממתה"" ,לילה ויום",
קרא אותה הבורא "יום אחד" .וכך פירשה הכתוב "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" ,כלומר,
זאת היא התרכובת ,וזהו שמה" ,יום אחד".
זה אינו יום ב"לוח שנה" .ודאי לא שייך ל"תאריך" בשחר ימי ה"בראשית" ,עדיין לא
נבראו .זאת היא יחידת ה"יממה" ,אשר החלה זה עתה את מהלכה עד עולם" .ויהי ערב
ויהי בקר" ,זהו הזמן וסדרו ,והרי הוא בפי חז"ל "היום הולך אחר הלילה".
אך חידש ה"פנים יפות" ,דסדר זה ,נכון הוא רק לבני ישראל לאחר מתן תורה ,כמש"נ
בויקרא (כג ,לב) "מערב עד ערב תשבתו" ,היינו שבמתן תורה התחדש לישראל ,שהיום
הולך אחר הלילה .ואילו לשאינם ישראל ,סדר היום נשאר כפי שנברא בששת ימי
בראשית ,שהוא "הלילה הולך אחר היום" ,כמש"נ "יום ולילה לא ישבותו".
ומה שהקשו עליו ,מהגמרא בחולין ,דילפינן מ"ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" ,דלילה
הולך אחר היום ,והלא פסוק זה בבריאת העולם נאמר ,ומהיכי תיתי ,שיהיה לב"נ ,סדר
אחר בזמני חלקי היום .הרי לפמש"נ ,שני דינים נפרדים הם .האחד ,ש"יום ולילה" ,יחידה
אחת היא .ועוד ,שיש ליחידה זאת סדר .הנידון ב"פנים יפות" ,הוא ה"סדר" ["היום אחר
הלילה" ,או "הלילה אחר היום"] .סדר זה ,לא ניתן ללמדו מ"ויהי ערב ויהי בקר" ,שהרי
בשם "יום" איירינן ,ובודאי שהיום הוא הראשון ,כך היא עובדת הווייתו ,שקודם נברא
ה"לילה" ואחר כך ה"יום" [ורק כשהתורה מספרת על הימים שנבראו בעקבות היום
הראשון ,הגדירו שאמנם ,מה שנוסף להיברא ,הוא "יום אחד" של אותו סדר לילה ויום].
ומה שייך ללמוד מימי בראשית ,את הסדר לשאר ימות עולם.
ומן המשנה בחולין (פג ).ודאי שאין להוכיח ,שכן המשנה לא למדה מן ה"גופא
דעובדא" שבמעשה בראשית ,אלא מ"גזירה שוה" ["נאמר כאן יום אחד ונאמר שם
יום אחד"] ,וגזירה שוה שפיר הויא .אבל ללמוד מן הגופא דעובדא ,אי אפשר ,כמש"נ.
