Page 67 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 67
Pg: 67 - 3-Back 21-11-17חנ מרדכי סה ברכת
ולכן ,את עצם הסדר ,למד ה"פנים יפות" ממה שנאמר "מערב עד ערב" ,דהתם
איירינן לענין "תשבתו שבתכם" ,מכאן שלענין שבת מורכבת היצירה של סדר ה"יום
אחד" ,מ"יום אחר הלילה" .וא"ש בעה"י.
היתר דיגם אבכילה
ּו ְב ָכל ְּד ֵגי ַהָּים ְּבֶי ְד ֶכם ִנ ָּתנּוָּ :כל ֶר ֶמׂש ֲא ֶׁשר הּוא ַחי ָל ֶכם ִי ְהֶיה ְל ָא ְכ ָלה ְּכֶיֶרק ֵע ֶׂשב
ָנ ַת ִּתי ָל ֶכם ֶאת ּ ֹכל (ט ,ב-ג)
"לכם יהיה לאכלה ,שלא הרשיתי לאדם הראשון בשר אלא ירק עשב,
ולכם ,כירק עשב שהפקרתי לאדם הראשון נתתי לכם את כל" (רש"י)
הרמב"ן (לעיל א ,כט) ביאר ,הטעם שנאסר אדם הראשון באכילת בשר ,משום שנאסר
על אדם להמית בריה ,כיון שאף הבהמות קצת בני מעלה הן .אבל מנח ואילך ,אחר
המבול ,כיון שהבהמות ניצלו בזכות האדם [נח] ,לפיכך נתן הקב"ה רשות לאדם לשחוט
את הבהמות ולאוכלן ,כי קיומן בעבורו .ע"ש.
ויל"ע ,לפירושו ,מה טעם הותרו הדגים באכילה ,הלא הם לא ניצלו בזכות נח ,שהרי
לא היו כלל בגזירה ,כיון שלא השחיתו דרכם (לעיל ז ,כב ,וברש"י ד"ה אשר .וראה שפתי
חכמים שם ,ורמב"ן שם פסוק כג) .וכיון שלאדם הראשון נאסרו הדגים באכילה (ראה סנהדרין
נט ,):שוב היה ראוי שישארו באיסורם ,ולא יותרו לאחר המבול [ויעו' במשך חכמה כאן
מש"כ בענין זה].
ולכאורה צריך לומר ,שמש"כ הרמב"ן "כי קיומן בעבורו" ,אינה סיבה ל"מחויבות"
מצד ה"ניצולים" ,או מעין "הכרת טובה" .שכן כל המדות או ההנהגות של "מחויבות" או
"הכרה" ,אינן שייכות אלא ב"אדם" ,לא בבהמות ושאר בע"ח [מה עוד ,שהמדובר הוא
בהקרבת חיים ,שהוא דבר החורג מחיובי הכרת הטוב .ומש"נ "הפותח פתח לחבירו -
נפשו חייב לו" ,אין הכוונה ,כנראה ,ל"מסירות נפש" ממש].
וע"כ ,דמש"כ הרמב"ן ,אינו אלא סיבה למעלתו הייחודית של האדם .היינו ,שאע"פ
שבמעלת נפשם של הבהמות" ,נדמו לבעלי הנפש המשכלת"" ,ויש להם בחירה
בטובתם ומזוניהם ויברחו מן הצער והמיתה" ,אעפ"כ ,יש לאדם מעלה מיוחדת .שכן
