Page 61 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 61
Pg: 61 - 2-Front 21-11-17חנ מרדכי נט ברכת
המלאך ,נעשית בשביל שליחות אחת .ומתוך כך שכל מהותו של מלאך היא "מלאכותו",
היינו שליחותו ,ע"כ שאין המלאך עושה אלא את שליחותו .ומה שאינו בכלל שליחותו,
אינו במסוגלותו ואפשרותו לעשות.
כלומר ,הכלל של "אין מלאך עושה שתי שליחויות" ,אינו דין או מגבלה ב"מלאך" ,אלא
דין ב"שליחות" ,שכל שליחות מצריכה "מלאך" מיוחד .זהו דרכה וטיבה של שליחות
מן השמים .ומאחר שהעורב הינו שליח משמיא ,שכבר מעודו היה מיועד לשליחות
אחרת של האכלת אליהו ,לכן אף שליחות זאת בכלל "אין מלאך עושה שתי שליחויות",
ולכך "לא רצה" ללכת בשליחותו של נח ,כי מעיקר בריאתו מוכן הוא לשליחות אחרת,
כמשנ"ת .וצ"ע.
מה "הרויח" נח משליחת העורב והיונה
ַוְי ַׁשַּלח ֶאת ַהּיֹו ָנה ֵמ ִאּתֹו ִלְראֹות ֲה ַקּלּו ַה ַּמִים ֵמ ַעל ְּפ ֵני ָה ֲא ָד ָמהְ :וֹלא ָמ ְצ ָאה ַהּיֹו ָנה
ָמנֹו ַח ְל ַכף ַר ְג ָלּה וגו’ַ :וָּי ֶחל עֹוד ִׁש ְב ַעת ָי ִמים ֲא ֵחִרים וגו’ַ :ו ָּת ֹבא ֵא ָליו ַהּיֹו ָנה ְל ֵעת
ֶעֶרב ְו ִהֵּנה ֲע ֵלה ַזִית ָטָרף ְּב ִפי ָה ַוֵּי ַדע ֹנ ַח ִּכי ַקּלּו ַה ַּמִים ֵמ ַעל ָה ָאֶרץַ :וִּיָּי ֶחל עֹוד ִׁש ְב ַעת
ָי ִמים ֲא ֵחִרים וגו’ (ח ,ח-יב)
וכבר הקשו ,מה הרויח נח משליחת העורב והיונה ,הרי נח בעצמו קבע (יעוין במד"ר
פרשה לד ,ד) ש"ככניסתו לתיבה כן יציאתו" ,וכשם שלא נכנס עד שנקרא להכנס לתיבה
כך לא יצא עד שקיבל רשות לכך .וא"כ ,מה לי מה יאמרו העורב והיונה ,הרי מה שיוציאו
הוא רק דבר ה'.
והנראה בזה ,דהנה בחז"ל (תנחומא פרק יא) נאמר על נח ,שהתפלל מן התיבה אל
הקב"ה "הוציאה ממסגר נפשי" וגו' (תהילים קמב) .היינו שהשהות בתיבה ,מלבד שהיתה
זאת הצלה מן המבול ,היה בזה עונש של "מסגר" .וכך נאמר במשנה בעדיות" ,משפט
המבול שנים עשר חודש".
והנה פשוט הוא ,שהתיבה היא "מסגר" ,רק אם אי אפשר לצאת הימנה חוצה לה,
משא"כ אם יתכן לעוזבה החוצה ,אינה "מסגר".
וזהו שרצה נח לדעת ,ע"י שליחת העורב והיונה ,האם הקלו המים ,ושהותו בתיבה
