Page 56 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 56
Pg: 56 - 2-Front 21-11-17חנ מרדכי ברכת נד
תורה שלמד נח
ִמּ ֹכל ַהְּב ֵה ָמה ַהְּטהֹוָרה ִּת ַּקח ְלָך ִׁש ְב ָעה ִׁש ְב ָעה (ז ,ב)
"העתידה להיות טהורה לישראל למדנו שלמד נח תורה" (רש"י)
יש להבין ,דהכא משמע דנח הוצרך ללמוד תורה ,לידע איזו בהמה טהורה ואיזו
טמאה ,ואילו לעיל (ו ,כ) כתב רש"י ,דכל שהתיבה קולטתו ,הכניס בה (ומקורו בזבחים
קטז ,).ושם איתא ,דהעבירן לפני התיבה ,כל שהתיבה קולטתן בידוע שהוא טהור ,אין
התיבה קולטתן ,בידוע שהן טמאין .וא"כ צ"ב ממה נפשך ,אם ידע מחמת לימודו ,מדוע
הוצרך לנס זה ד"תיבה קולטתן" ,ומאחר דאיתרחיש ליה האי ניסא ,לשם מה הוצרך
ללמוד סימני הבהמות.
עוד צ"ב ,מאי ראיה איכא מהכא שלמד את התורה ,הלא יתכן שמסר לו הקב"ה סימני
טהרה וטומאה בבעלי חיים ,ותו לא .ועוד ,כיצד הותר לו ללמוד תורה ,הא דרשינן (סנהדרין
נט" ).תורה צוה לנו משה מורשה" -לנו מורשה ולא להם ,מכאן שעכו"ם שעוסק בתורה
חייב מיתה.
וכן צ"ע ,כיון שלמד תורה ,כיצד אכל לאחר יציאתו מן התיבה את ענבי הכרם שנטע,
הלא בחזקת ערלה היו ,דהא "בו ביום נטעו בו ביום הבשילו ענבים ואכלן" (תרגום יונתן
להלן ט ,כ).
אכן נראה בעה"י ,שאין כל סתירה בדברי רש"י הנ"ל .שכן ,מה ענין דין סימני טומאה
וטהרה ,לעובדת טהרת ה"למינהו" .שמה שנאמר ברש"י לעיל (ו ,כ) הוא ,שקליטת
התיבה ביררה ,את טהרת הבעל חי שלא נטמא בעבירת ה"למינהו" .ואילו הכא איירינן,
ב"חלות שם" טהרה וטומאה ,של סימני טומאה וטהרה ,וענין זה לא התברר על ידי
התיבה ,אלא מכח ידיעת התורה שלמד נח.
אך עדיין יש להקשות ,כפי שהקשו הרא"מ ושאר מפרשים ,מההיא דזבחים (קטז,).
דמפורש שם דאליבא דרב חסדא לא קלטה התיבה אלא טהורים בלבד .ואליבא דרבי
אבהו" ,באים מאליהן" [שבעה שבעה ,או שנים שנים] .ותמוה ,מדוע א"כ זקוקים
ל"למד תורה" ,ומדוע לא פירש"י כדברי הגמ' בזבחים הנ"ל .ועיין במהרש"א זבחים שם
ומהרש"א בסנהדרין (קח ):ועוד.
ויתכן ,דהלא הא מיהא ברור ,שרצון הבורא היה ,שהחלוקה של "שבעה שבעה" או
