Page 56 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 56

‫‪Pg: 56 - 2-Front 21-11-17‬חנ מרדכי‬  ‫ברכת‬  ‫נד‬

                      ‫תורה שלמד נח‬

                           ‫ִמּ ֹכל ַהְּב ֵה ָמה ַהְּטהֹוָרה ִּת ַּקח ְלָך ִׁש ְב ָעה ִׁש ְב ָעה (ז‪ ,‬ב)‬

        ‫"העתידה להיות טהורה לישראל למדנו שלמד נח תורה" (רש"י)‬

‫יש להבין‪ ,‬דהכא משמע דנח הוצרך ללמוד תורה‪ ,‬לידע איזו בהמה טהורה ואיזו‬
‫טמאה‪ ,‬ואילו לעיל (ו‪ ,‬כ) כתב רש"י‪ ,‬דכל שהתיבה קולטתו‪ ,‬הכניס בה (ומקורו בזבחים‬
‫קטז‪ ,).‬ושם איתא‪ ,‬דהעבירן לפני התיבה‪ ,‬כל שהתיבה קולטתן בידוע שהוא טהור‪ ,‬אין‬
‫התיבה קולטתן‪ ,‬בידוע שהן טמאין‪ .‬וא"כ צ"ב ממה נפשך‪ ,‬אם ידע מחמת לימודו‪ ,‬מדוע‬
‫הוצרך לנס זה ד"תיבה קולטתן"‪ ,‬ומאחר דאיתרחיש ליה האי ניסא‪ ,‬לשם מה הוצרך‬

                                                         ‫ללמוד סימני הבהמות‪.‬‬

‫עוד צ"ב‪ ,‬מאי ראיה איכא מהכא שלמד את התורה‪ ,‬הלא יתכן שמסר לו הקב"ה סימני‬
‫טהרה וטומאה בבעלי חיים‪ ,‬ותו לא‪ .‬ועוד‪ ,‬כיצד הותר לו ללמוד תורה‪ ,‬הא דרשינן (סנהדרין‬
‫נט‪" ).‬תורה צוה לנו משה מורשה" ‪ -‬לנו מורשה ולא להם‪ ,‬מכאן שעכו"ם שעוסק בתורה‬

                                                                   ‫חייב מיתה‪.‬‬

‫וכן צ"ע‪ ,‬כיון שלמד תורה‪ ,‬כיצד אכל לאחר יציאתו מן התיבה את ענבי הכרם שנטע‪,‬‬
‫הלא בחזקת ערלה היו‪ ,‬דהא "בו ביום נטעו בו ביום הבשילו ענבים ואכלן" (תרגום יונתן‬

                                                                     ‫להלן ט‪ ,‬כ)‪.‬‬

‫אכן נראה בעה"י‪ ,‬שאין כל סתירה בדברי רש"י הנ"ל‪ .‬שכן‪ ,‬מה ענין דין סימני טומאה‬
‫וטהרה‪ ,‬לעובדת טהרת ה"למינהו"‪ .‬שמה שנאמר ברש"י לעיל (ו‪ ,‬כ) הוא‪ ,‬שקליטת‬
‫התיבה ביררה‪ ,‬את טהרת הבעל חי שלא נטמא בעבירת ה"למינהו"‪ .‬ואילו הכא איירינן‪,‬‬
‫ב"חלות שם" טהרה וטומאה‪ ,‬של סימני טומאה וטהרה‪ ,‬וענין זה לא התברר על ידי‬

                                       ‫התיבה‪ ,‬אלא מכח ידיעת התורה שלמד נח‪.‬‬

‫אך עדיין יש להקשות‪ ,‬כפי שהקשו הרא"מ ושאר מפרשים‪ ,‬מההיא דזבחים (קטז‪,).‬‬
‫דמפורש שם דאליבא דרב חסדא לא קלטה התיבה אלא טהורים בלבד‪ .‬ואליבא דרבי‬
‫אבהו‪" ,‬באים מאליהן" [שבעה שבעה‪ ,‬או שנים שנים]‪ .‬ותמוה‪ ,‬מדוע א"כ זקוקים‬
‫ל"למד תורה"‪ ,‬ומדוע לא פירש"י כדברי הגמ' בזבחים הנ"ל‪ .‬ועיין במהרש"א זבחים שם‬

                                                 ‫ומהרש"א בסנהדרין (קח‪ ):‬ועוד‪.‬‬

‫ויתכן‪ ,‬דהלא הא מיהא ברור‪ ,‬שרצון הבורא היה‪ ,‬שהחלוקה של "שבעה שבעה" או‬
   51   52   53   54   55   56   57   58   59   60   61