Page 30 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 30
Pg: 30 - 1-Back 21-05-11
30פ נ י י א נ ו ס
ערפילי זיכרונות מקוטעים ,מימים שבטרם הולדת הזיכרון עצמו ,ולבשה
גוף ובשר לנגד עיניי .נדרכתי בכיסאי ,כל ישותי יצאה אליה ונתקפתי דחף
בלתי־מרוסן לגשת שמה .ואכן ,לא מן הנמנע שכך הייתי עושה ,אילולא הייתה
חבוקה בזרועותיו של ברנש כלשהו ,גבר בגיל העמידה ,ארוך וגמלוני ,שחוח
במקצת ,שפסע לצדה בהילוך מטורזן .בזווית העין הבחנתי באמברוזיו נחפז
לקראתם ,לקבל את פניהם ברוב טקס .הוא לחץ בחום את ידו של הגבר ונשק
בנימוס לידה שלה .לאחר שגלגל עמם שיחה קצרה ליווה אותם אל אחד
השולחנות הסמוכים אל הבמה .שפר עליי גורלי ,וממקום מושבי יכולתי לצפות
בה ללא הפרעה .הבטתי בה זמן רב ,ערב שלם .השעות נקפו ועדיין לא יכולתי
להסיר ממנה את מבטי .רותקתי אל דמותה בכוח אימים ,כאדם המושלך אל
גורלו ואין בכוחו להתנגד .כל אימת שנמתחו שפתיה לחיוך פילחה זעקה אילמת
את חזי ,ולבי גאה והלם בצלעותיי כמטורף .תחושה משכרת שלא הכרתיה לפנים
ניעורה בי ,כאילו סוד קדמון קם מרבצו .נמלאתי התרגשות וציפייה דרוכה .דמי
בער ,גופי היה למאכולת אש .הייתי חייב להשיגה!
התזמורת החלה מנגנת את שירו השחוק של מוריס ֶשׁוואל ֶיה "הפרח של
פריז" ,והשניים זינקו אל רחבת הריקודיםֵ .חמה כבושה ניעורה בי למראה
גופיהם הכרוכים זה בזה ,איבריהם משיקים ,משתרגים ,מתגפפים; השגחתי בידו
של הברנש מלטפת את כתפיה ,ואוחזת ,במחווה של ריבונות ,בעורפה; ראיתי
כיצד רפרפה על שכמותיה ,החליקה על שיפולי גבה וחפנה אחד מישבניה; היטב
ראיתי כי לא התרעמה ולא מחתה ,והדבר רק ליבה את רתחתי ביתר שאת .כאשר
אחז בסנטרה ונשק לה כבר בערה חמתי להשחית ,פניי הוצפו דם ורק בדי עמל
עלה בידי לרסן את הדחף הפראי ,הבלתי־נשלט כמעט ,לזנק אל הרחבה ולחלץ
אותה מבין ידיו .טפיחה פתאומית על כתפי הזניקה אותי ממקומי והסיטה את
מחשבותיי.
"אני מקווה שיש לך מספיק שטרות" ,שמעתי את צחוקו של אמברוזיו מתגלגל
מאחורי גבי.
"אתה מכיר אותה?" נפניתי אליו במבוכה.
"אני רק יודע שתמורת לילה איתה תיאלץ לוותר על ארוחה חמה למשך
שבוע" .הוא צחק בקול רועם ושיניו בהקו כנגד עורו השזוף" .אבל מה אומר?
שווה לרעוב בשביל הגוף הזה "...עיני החרוז השחורות שלו נצצו באור היתולי.
הוא התיישב לצדי ורופף מעט את עניבתו .לאחר מכן הצית סיגריה ולגם מכוסית
הברנדי שלי.
"מה אתה יודע עליה?" שאלתי כבהיסח הדעת.
"לא הרבה" ,השיב נמרצות ,אך כף ידו שפשפה את מצחו באורח מעושה
ויכולתי להבחין כי הוא משקר .לא נדרשתי להפצרות ממושכות .אמברוזיו היה
